עלון סקירת מכוני מחקר מוסדות לימוד וכתבי עת בתחום ביטחון

ינואר 2022

פתח דבר

בהשארת קארל פון קלאוזביץ, תחום לימודי הביטחון והכתיבה הביטחונית מוסיף להתפתח. בזירה הבינלאומית, התפתחה במהלך השנים מסורת ארוכה של מחקר חברתי-ביטחוני במכוני מחקר שאינם חלק אורגני מגופי הביטחון המוסדיים. באופן דומה, בשנים האחרונות הורחבה מאוד ההתעניינות בתחום זה גם בישראל והיא אינה חוסה בצילם של ארגונים מוסדיים צבאיים וביטחוניים.

מהמוסכמות היא העובדה כי מאז קום המדינה ועד לימינו, תחום הביטחון מהווה יסוד מרכזי במדינת ישראל. במקביל, תחום חקר הצבא-חברה בישראל, הוא רחב ביותר וניתן למצוא חוקרים הבאים ממגוון רחב של תחומים כגון: סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדעי המדינה, יחסים בינלאומיים, פסיכולוגיה, משפט, כלכלה, היסטוריה, תקשורת ועוד. מגוון זה מאפשר לייצר את הידע המדעי בנושא חברה, צבא וביטחון לאומי בישראל.

אנו שמחים להעביר לעיון עלון זה בו סקרנו את מכוני המחקר הקיימים בישראל, העוסקים בתחום האסטרטגיה המדינית-ביטחונית-צבאית. בנוסף, ניתן למצוא בעלון מיפוי נרחב של מוסדות לימוד אקדמיים בהם יש מסגרת לימודים בתחום לימודי ביטחון ולבסוף סקירת כתבי עת בתחום העיסוק של האגודה. הדו"ח מבוסס על עיון באתרים של גופי מחקר, ממשל ומוסדות לימוד בישראל. בסקירה להלן, שנערכה לפי סדר א, ב, ניתן למצוא את שם המכון והעומד בראשו וכן תמצית מטרותיו וחזונו. כל הפרטים נלקחו מתוך אתרים ומובאים כלשונם ללא עריכה נוספת. למעוניינים, ניתן למצוא הרחבה נוספת אודות כל אחד מהגופים הנסקרים בקישור הישיר לאתר הארגון. אנו מאמינים שחברי האגודה יכולים למצוא בדו"ח מידע עדכני, שיסייע להם בפיתוח המחקר.

המהדורה כוללת 33 מכוני מחקר, 9 מוסדות לימוד והוראה ו- 16 כתבי עת, כולם בתחום חקר חברה, צבא וביטחון לאומי, שלוקטו ונערכו על ידי ד"ר איתמר ריקובר.

נשמח מאוד לקבל הערות על מידע נוסף ועל תחומי עניין חשובים שיש להוסיף ולפתח. על מנת לעשות זאת ניתן להיכנס לכאן (בעדיפות) או/ו לשלוח לנו מייל לכתובת: itamar.rickover@gmail.com

בברכה,

פרופ' עוזי בן שלום
יו"ר אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל

ד"ר איתמר ריקובר
מנכ"ל אגודת חוקרי צבא חברה בישראל

מהי אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל?

אגודת חוקרי צבא חברה בישראל הוקמה בשנת 2012. חברי האגודה הינם כולם חוקרים העוסקים במחקר אקדמי בתחום יחסי צבא-חברה והם מגיעים מדיסציפלינות שונות: חוקרי תקשורת ואנשי מדע-מדינה, סוציולוגים ואנתרופולוגים, היסטוריונים וכלכלנים, משפטנים, פילוסופים, אנשי חינוך ופסיכולוגים.  בקרב החוקרים באגודה קיים שוני רב בהשקפות הפוליטיות ובגישות האסטרטגיות; אולם, המכנה המשותף המאחד אותנו לקהילייה אחת הוא התפיסה לפיה נדרש מחקר אובייקטיבי, ככל האפשר, של אופן פעילותם של המוסדות הביטחוניים, של הממשק בינם ובין שאר מוסדות המדינה, ושל חלקה של החברה בשליטה בהם.

בראש יעדיה של האגודה ניצבים קידומו, הצגתו וניתוחו של המחקר הבין-תחומי המתמקד בנקודות מבט שונות ומגוונות של יחסי צבא וחברה בישראל: הקשרים בין הצבא לחברה, הממשק שבין הדרג האזרחי לדרג הצבאי, היחסים שבין הצבא ובין גופי ביטחון אחרים, וכן ההיבטים החברתיים והארגוניים השונים של הצבא. כמו כן, פועלת האגודה להפיץ את הידע המחקרי המצטבר בארץ ובחו"ל, בקרב גורמים באקדמיה, בצבא, במוסדות הביטחון, ובציבור הרחב.

האגודה בשיתוף הוצאת 'מערכות' מוציאה לאור כתב עת דו-שנתי בשם "חברה, צבא וביטחון לאומי". הגיליון הראשון התפרסם בינואר 2021. לעיון ניתן להיכנס לכאן.

אתר האגודה: http://www.civil-military-studies.org.il/

יו"ר האגודה: פרופ' עוזי בן שלום.

מנכ"ל האגודה: ד"ר ריקובר איתמר.

יו"רים קודמים: פרופ' יורם פרי, פרופ' זאב דרורי, ד"ר ראובן גל (מייסד האגודה).

חברי הנהלת האגודה (לפי סדר א, ב): ד"ר אבי ביצור, פרופ' אייל בן-ארי, ד"ר עפרה בן-ישי, פרופ' עוזי בן-שלום, ד"ר ראובן גל, פרופ' זאב דרורי, פרופ' אילת הראל, ד"ר רוני אור טיארג'אן, פרופ' סטיוארט כהן, פרופ' אודי לבל, ד"ר אייל לוין, פרופ' אהוד מניפז, פרופ' הלל נוסק, פרופ' יורם פרי, ד"ר איתמר ריקובר, ד"ר איתן שמיר, פרופ' גבי שפר, ד"ר עידית שפרן-גיטלמן, ד"ר דב תמרי.

יועץ משפטי: עו"ד איל נון. רו"ח: חן נוי.

להצטרפות לאגודה ניתן לפנות למנכ"ל האגודה ד"ר ריקובר איתמר

בטלפון 054-3098055, בדוא"ל: itamar.rickover@gmail.com

אגודות חוקרים ומכוני מחקר

יו"ר: פרופ' עוזי בן שלום

אודות:

כמה וכמה מטרות הציבה לעצמה אגודת חוקרי חברה-צבא בישראל עם היווסדה. בראש יעדיה המוצהרים של האגודה ניצבים קידומו, הצגתו וניתוחו של המחקר הבין-תחומי המתמקד בנושאים השונים הנגזרים מן הנושא הכללי של יחסי חברה וצבא: הקשרים בין הצבא לחברה, הממשק שבין הדרג האזרחי לדרג הצבאי, היחסים שבין הצבא ובין גופי ביטחון אחרים, וכן ההיבטים החברתיים והארגוניים השונים של הצבא.

האגודה פועלת לעודד את המחקר בתחומי העניין של יחסי צבא וחברה מנקודות מבט שונות ומגוונות, בדיסציפלינות שונות ובמבט השוואתי. כמו כן פועלת האגודה להפיץ את הידע המחקרי המצטבר בארץ ובחו"ל, בקרב גורמים באקדמיה, בצבא, במוסדות הביטחון, ובציבור הרחב.

חברי האגודה הינם כולם חוקרים העוסקים במחקר אקדמי בתחום יחסי צבא-חברה והם מגיעים מדיסציפלינות שונות: חוקרי תקשורת ואנשי מדע-מדינה, סוציולוגים ואנתרופולוגים, היסטוריונים וכלכלנים, משפטנים, פילוסופים, אנשי חינוך ופסיכולוגים. יתר על כן: בקרב החוקרים באגודה קיים שוני רב בהשקפות הפוליטיות ובגישות האסטרטגיות; אולם המכנה המשותף המאחד אותנו לקהילייה אחת הוא התפיסה לפיה נדרש מחקר אובייקטיבי ככל האפשר של אופן פעילותם של המוסדות הביטחוניים, של הממשק בינם ובין שאר מוסדות המדינה, ושל חלקה של החברה בשליטה בהם.

לפרטים נוספים לחצו כאן

אודות:

ביסל"ם מרכז את הידע והמומחיות בצה"ל בנושא קידום תהליכי פיתוח מנהיגות באמצעות כלים ותפיסות מתחום מדעי ההתנהגות.

ביסל"מ כפוף מבחינה פיקודית לחיל החינוך והנוער, ומבחינה מקצועית למחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה).

היחידה מונה מעל לארבעים אנשי מקצוע, רובם אזרחים עובדי צה"ל ומקצת פרילנסרים ואנשי מילואים – כולם פסיכולוגים, סוציולוגים ויועצים ארגוניים בעלי תואר שני והכשרות מתקדמות בייעוץ אישי, טיפול, הנחיית קבוצות וייעוץ מערכתי. בית הספר ממוקם במתחם בית גולדמינץ בנתניה, שם יושב מטה היחידה ומדור המחקר יחד עם זאת, חלק נכבד מפעילות היחידה (ליווי מפקדים, סדנאות מחקר ועבודת מטה) נעשית בבסיסי היחידות השונות של צה"ל.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: עו"ד יואל גולובנסקי

אודות:

המכון לאסטרטגיה ציונית הוא גוף עצמאי הפועל למען שמירת צביונה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל על פי עקרונות מגילת העצמאות.

המכון פועל לשמירת זכויות האדם במדינת ישראל ברוח עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל. המכון פועל למען הידוק הקשר בין יהודי התפוצות למדינת ישראל על פי ערכי הציונות.

המכון עוסק בעריכת מחקרים, כתיבת תכניות והגשתן, הדרכת מנהיגים צעירים, ייזום כינוסים, סמינרים, סיורים ופעילויות אחרות למען חיזוקה של מדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: השגריר סטיוארט אייזנשטאט השגריר דניס רוס

אודות:

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא"י) בע"מ פועל במתכונת של  צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.

פעילות המכון למדיניות העם היהודי מכוונת מעשה ומדגישה במיוחד את זיהוי החלופות הזמינות, ניתוח של השפעתן על העתיד, והצגת המלצות מדיניות וסדר קדימויות אופרטיבי.  לשם כך, מפתח המכון היבטי מדיניות מקצועיים ואסטרטגיים, תוך בחינת הגורמים המרכזיים שמהווים אתגר לעתידו של העם היהודי.  במסגרת זו מציג המכון לתכנון מדיניות עם יהודי בפני מקבלי החלטות ומנהיגים: סקירות וניתוחים של מצבים מרכזיים ושל תהליכים דינאמיים; "התרעות" בדבר איומים והזדמנויות; הערכות על התרחשויות עכשוויות והתפתחויות צפויות; חלופות פעולה אסטרטגיות חדשניות; ניתוח חלופות לקביעת מדיניות; המלצות מדיניות, קביעת סדר יום, ועיצוב תכניות עבודה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: אלוף (מיל.) עמוס גלעד

אודות:

המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה – הבית של סדרת כנסי הרצליה יהיה מוקד לידע, לחשיבה ולדיון בנושאי אסטרטגיה לאומית של ישראל ומגמות גאו-אסטרטגיות במזרח התיכון, זאת, בשיתוף פעולה עם קהילת שותפים, מומחים וחוקרים מישראל ומהעולם. 

המכון שואף לתרום לסדר היום ולמדיניות הביטחון הלאומי במובנו הרחב, מתוך הבנה כי ההתמודדות עם האתגרים האסטרטגיים והביטחוניים מחייבים את ביצור החוסן הלאומי והחברתי, על בסיס ערכי מגילת העצמאות.

עבודת המכון מתבססת על ראייה אינטגרטיבית ומקיפה, שבמרכזה ההבנה שההתמודדות של מדינת ישראל עם האתגרים האסטרטגיים והביטחוניים מולם היא ניצבת, מחייבת את ביצורה של העוצמה החברתית-לאומית ולכידותה.

המכון בוחן את השפעתם ההדדית של המרכיבים השונים בפסיפס החוסן הלאומי הכולל. השאיפה היא, להציג תמונה מדויקת ומעודכנת ככל הניתן ולייצר תובנות וחלופות מדיניות ואסטרטגיה עבור מקבלי ההחלטות, מעצבי דעת קהל ושותפים נוספים לעיצוב המדיניות בישראל ובעולם. 

​שני מוקדים מרכזיים לעבודת המכון:

הראשון והעיקרי עוסק בזיהוי הזדמנויות וסיכונים לישראל, בזירה המזרח תיכונית ובסביבה הגלובלית. המכון חותר לאפיין מגמות גיאו -אסטרטגיות וגיאו-פוליטיות, המעצבות את המזרח התיכון, לרבות מעורבוּת המעצמות הגדולות ושחקנים אזוריים מרכזיים. דגש מיוחד מושם על זיהוי שינויים אזוריים דינאמיים המעצימים את האיום הנשקף מצד איראן, לצד התפתחות מערכות יחסים אסטרטגיות חדשות של ישראל עם מדינות ערב.

המוקד הנוסף בו עוסק המכון, הוא חוסנה החברתי של מדינת ישראל כעמוד תווך בביטחון הלאומי. במוקד זה, חותר המכון לקדם הבנה של סיכונים הנובעים מערעור יסודות הדמוקרטיה הליברלית בישראל,  לצד תהליכים דמוגרפיים המעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית .

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: פרופ' בועז גנור

אודות:

המכון למדיניות נגד טרור (ICT) הוקם בשנת 1996 במסגרת המרכז הבינתחומי, הרצליה והפך עד מהרה לאחר ממרכזי המצוינות המובילים בעולם בתחום חקר והוראה אקדמית של סוגיית הטרור.

המכון למדיניות נגד טרור הינו מכון המחקר ומרכז המצוינות היחיד שמתמחה אך ורק בסוגיית הטרור כאשר כל משאביו וכח האדם המחקרי שלו מוקדשים למטרה זו בלבד. במסגרת זו עושה המכון שימוש בדיסציפלינות אקדמיות בינתחומיות ורב תחומיות מגוונות, ביניהן: מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, משפטים, כלכלה, מחשבים, ביולוגיה, ועוד.

המכון מקיים מעקב שוטף באמצעות כשלושים עובדיו וכמאה עמיתיו (אנשי ביטחון לשעבר ואנשי אקדמיה מאוניברסיטאות שונות בישראל) אחר ארגוני הטרור בזירת המזרח התיכון ובזירה הגלובאלית – אחר שיטות פעולתם, היערכותם, האידיאולוגיה, המניעים והשיח שלהם, שיתופי פעולה ויריבויות פנים ובינארגוניים, מערכות היחסים שלהם עם מדינות נותנות חסות, מעמדם ומצבם הכלכלי, ועוד. במסגרת זו חוקר המכון גם תהליכים אזוריים במזרח התיכון ובזירה הגלובאלית שמשפיעים על התפתחותם ופעילותם של ארגוני הטרור.

בהיות תופעת הטרור וההתמודדות עם תופעה זו תחומי העיסוק הבלעדיים של המכון הרי שבמסגרתו פותחה מומחיות ייחודית, נבנו שיטות עבודה ויכולות איסוף, עיבוד וניתוח מידע גלוי בשפות שונות (כולל ערבית), וגובשו ציוותי עבודה ומחקר ייחודיים הכוללים אנשי אקדמיה בכירים וראשי מערכות הביטחון לשעבר מכל הסוכנויות הרלוונטיות.

מאז הקמתו, פועל המכון למדיניות נגד טרור לפיתוח וגיבוש מדיניות ואסטרטגיות פעולה  חדשניות להתמודדות עם תופעת הטרור העולמי באמצעות מחקר אקדמי-יישומי, כנסים וימי עיון, ייעוץ למקבלי החלטות, פעילות הסברתית-חינוכית, פורומים לדיון ול"סיעור מוחות" ובניית מאגרי מידע והפעלתם. בתוך כך, הקים המכון מסד נתונים ייחודי הכולל עשרות אלפי קטעי מידע על ארגוני טרור, פעילותם וההתמודדות עימם ומספק דוחות סטטיסטיים.  

המכון משמש גם כפורום בינלאומי משותף לגורמים אקדמיים, קובעי מדיניות וראשי מערכות הביטחון בעולם העוסקים בתחומי עניין משותפים בנושאי תופעת הטרור וההתמודדות עם תופעה זו. שיתופי הפעולה הבינלאומיים הללו מהווים בסיס להחלפת מידע והערכות ועומדים לשירות חוקרי המכון בביצוע מחקריהם.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: יוחנן פלסנר (נשיא המכון)

אודות:

המכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר) הוא מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה. יעדיו הם חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שיפור התפקוד של מבני הממשל והמשק, גיבוש דרכים להתמודדות עם אתגרי הביטחון מתוך שמירה על הערכים הדמוקרטיים וטיפוח שותפות ומכנה משותף אזרחי בחברה הישראלית רבת הפנים. 

לצורך מימוש יעדים אלו חוקרי המכון שוקדים על מחקרים המניחים תשתית רעיונית ומעשית לדמוקרטיה הישראלית. בעקבותיהם מגובשות המלצות מעשיות לשיפור התפקוד של המשטר במדינת ישראל ולטיפוח חזון ארוך טווח של תרבות דמוקרטית נכונה לחברה הישראלית ולמגוון הזהויות שבה. המכון שם לו למטרה לקדם בישראל שיח ציבורי מבוסס ידע בנושאים שעל סדר היום הלאומי, ליזום רפורמות מבניות, פוליטיות וכלכליות ולשמש גוף מייעץ למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר : תא"ל (מיל.)יוסי קופרוסר

אודות:

המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין הוקם בשנת 2016, והוא עוסק בפיתוח תפיסות פעולה ומתודולוגיה לצורכי קהילת המודיעין בישראל ובעולם. המכון נועד להוות מרחב לשיח על המתודולוגיה בקהילת המודיעין הישראלית ולחבר בינה לבין שיח רלוונטי בעולם: בקהילות מודיעין אחרות, באקדמיה ובמגזר העסקי.

המכון מתבסס על ניסיונם העשיר של אנשי קהילת המודיעין הפעילה בישראל, ועל הכתיבה הנרחבת בתחומי המודיעין והביטחון באקדמיה ובמכוני מחקר בארץ ובעולם. תפיסת המכון היא המתודולוגיה הינה נדבך בפרקטיקה המודיעינית, ושהשילוב בין המעשה לתיאוריה חיוני לפיתוח הידע בתחום. לכן, בידי אנשי המעשה (הפרקטיקנרים) היכולת לפתח את תיאוריית המודיעין, אשר יישומה מזין את המשך פיתוח הידע לגבי העשייה המודיעינית. המכון מפרסם את כתב העת "מודיעין הלכה ומעשה": ששת הגיליונות שפורסמו עד כה עסקו בשילוביות במודיעין, מודיעין בהשתנות מהירה ב"ביג דאטה", מודיעין במערכה על התודעה, מודיעין לאומי-אזרחי ומודיעין רב-תחומי. פרסומי המכון כוללים מחקרי עומק, המתמודדים עם שאלות מתודולוגיות באופן ממוקד, ונכתבים על ידי חוקרי המכון או עמיתי המחקר בו, אנשי קהילת המודיעין או אנשי אקדמיה העוסקים בתחומי המודיעין והביטחון.

 

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: פרופ' מנואל טרכטנברג

אודות:

משימתו של המכון למחקרי ביטחון לאומי היא לחזק את הביטחון הלאומי של ישראל ולסייע להבטיח את עתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית. המכון למחקרי ביטחון לאומי (חל"ץ – חברה לתועלת הציבור), שמדורג כמכון החשיבה המוביל בישראל וכאחד מחמישים המכונים המובילים בעולם בנושאי ביטחון ויחסים בינלאומיים, מפעיל צוות חשיבה עצמאי ובלתי תלוי שעוסק בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות שעל סדר היום הביטחוני והלאומי של ישראל.

המכון שם לו למטרה להשכיל, להשפיע ולשרת, כגוף עצמאי ובעל קול ברור, את מקבלי ההחלטות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל ומחוצה לה. באמצעות מעורבותו העמוקה בשיח הציבורי ומחקריו מוכווני המדיניות, שואף המכון לזהות הזדמנויות למדיניות ולהציע פתרונות יצירתיים לאתגרי הביטחון הלאומי שניצבים בפני ישראל.

באמצעות חוקרי המכון, שצברו את ניסיונם באקדמיה, בצבא, ובמערכות הממשל, מבקש המכון לתרום לשיח הציבורי ולדיון הממשלתי בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות ולהציע המלצות למדיניות למקבלי ההחלטות ולמובילי דעת קהל בישראל.

המכון מעניק את שירותיו לגורמים צבאיים וממשלתיים בכירים ולאסטרטגים עצמאיים במסגרת תדרוכים סגורים, הדמיות וייעוץ. ראש המכון נפגש בקביעות עם ראש הממשלה, הנשיא, שר הביטחון, הרמטכ"ל ואחרים. בפורומים ציבוריים פעילות המכון כוללת ועידות, סמינרים, ניירות מדיניות, משחקי מלחמה וסימולציות, דיאלוגים אסטרטגים, תדרוכי ממשלה, תדרוכים למדיה ולסגל הדיפלומטי, וכן פעילות ייעוץ. בהיותו מקור ידע מרכזי לארגונים פוליטים יהודיים ברחבי העולם, המכון מסייע בעיצוב דעת הקהל הבינלאומית כלפי ישראל, דבר שמביא להשפעה חיובית על מקבלי ההחלטות בזירה הבינלאומית.

בנוסף על עיסוק בתחומים המסורתיים כמו הגנה, דוקטרינת ביטחון ומדיניות, הרחיב המכון את תחומי עיסוקו למרכיבים "רכים" יותר של הביטחון הלאומי, כגון: דעת קהל, יחסי הגומלין בין החברה לצבא וכן יחסי הדרגים הצבאי והאזרחי.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: פרופ' יצחק ברקוביץ

אודות:

המכון לניתוחי מדיניות הוא מרכז בין-תחומי שמטרתו לקדם מחקר בסוגיות ובנושאים תיאורטיים, אמפיריים ויישומיים הקשורים לזיקות הגומלין בין עיצוב מדיניות ויישומה לבין תהליכים ומנגנונים חברתיים, פוליטיים וכלכליים. בחינה תיאורית ואמפירית של זיקות אלה עשויה לתרום ליצירת ידע בעל פוטנציאל יישומי ומועיל למעצבי מדיניות וחברה. לדוגמה, היבט מרכזי של תהליכי עיצוב מדיניות ויישומה הטעון בחינה הוא הממשקים המוסדיים הקיימים בין מודלים של משילות, המדינה, החברה האזרחית וארגונים בינלאומיים. אותן תצורות מורכבות של זיקות גומלין משפיעות באופן מהותי על עיצוב ויישום מדיניות במגוון רחב של תחומים, כגון חינוך, יחסי עבודה, ניהול מקרו-כלכלי, מנגנונים של העברות בין-דוריות, רווחה, איכות הסביבה, יחסי צבא-חברה, ועוד. המכון מעודד מחקרים המתמקדים במקרה הישראלי או במקרים אחרים, מחקרים השוואתיים, ומחקרים הבוחנים את הממדים הגלובליים והבינלאומיים של עיצוב מדיניות ויישומה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: ד"ר דורי גולד

אודות:

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה הוא מכון מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות. המרכז הירושלמי מתמקד במחקרים ובניתוחים אסטרטגיים, מדיניים ומשפטיים וכן בהפצתם למקבלי ההחלטות ומעצבי דעת קהל בארץ ובעולם, באמצעות ניירות עמדה, ספרים ופרסומים. רבים ממחקריו של המרכז עוסקים בזכויותיה של ישראל על–פי המשפט הבינלאומי, הטרור הגלובלי, הגרעין האיראני ובחינת רעיונות חדשים לפתרונות אזוריים במזרח התיכון.

המרכז הירושלמי מנוהל על ידי חבר עמיתים מרחבי העולם. פרופ’ דניאל י. אלעזר המנוח כיהן כנשיא המרכז מאז ייסד את המכון ועד פטירתו בסוף 1999. ד”ר דורי גולד מכהן כנשיא המרכז. מנכ”ל המרכז היא חיה הרשקוביץ.

לפרטים נוספים לחצו כאן

מנהל המרכז: פרופ' עמיחי כהן. 

המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה שם לו למטרה לפתח ולהטמיע דרכים להתמודדות עם איומים ביטחוניים בד בבד עם שמירה על החוק, על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם; ולהסדיר את היחסים בין גופי הביטחון, הממשלה והחברה במציאות משתנה.

המרכז בוחן וממפה את האתגרים המיוחדים שהמלחמה בטרור מציבה בפני חברות דמוקרטיות, ובעיקר מציאת איזונים נחוצים בין שמירה על זכויות אדם לבין צרכי הביטחון.
מטרת המרכז הנה להציג בפני מקבלי החלטות והציבור הרחב את הפגיעה בערכים דמוקרטיים, הגלומה באמצעים הננקטים במהלך המלחמה בטרור, על מנת שייבחנו חלופות אחרות, פוגעניות פחות, אשר יבטיחו את ההגנה על זכויות אדם גם במסגרת המלחמה בטרור.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: ד"ר דן שיפטן.

אודות:

המרכז לחקר הביטחון הלאומי נוסד באוניברסיטת חיפה בשנת 2000, כדי לקדם מחקר ושיח ציבורי בנושאי הביטחון הלאומי של ישראל.בשנותיו הראשונות עמד בראש המרכז מייסדו ומעצב דמותו פרופ' גבריאל בן דור. מאז שנת 2008 עומד בראשו ד"ר דן שיפטן. המרכז מתמקד בפיתוח מחקר בין תחומי רחב יריעה, המקיף את מגוון הרכיבים – המדיניים, הצבאיים, החברתיים והכלכליים – של הביטחון הלאומי בניסיון לתרום לעיצוב התפיסות בתחום זה בקרב מקבלי ההחלטות ובקרב בכירי המערכת המדינית והצבאית. בכדי להבין את התהליכים המתרחשים במערכת המדינית והאזורית בהקשר הבינלאומי הרחב, חותר המרכז לקיים ולמסד קשרים עם ממסדי הביטחון הלאומי בעולם. המרכז תורם במחקריו ובהופעותיו לשיח הציבורי בנושאי הביטחון הלאומי בישראל ותורם זה שנים ארוכות להכשרת הפקידות והקצונה הבכירה בתחום זה. לאחרונה הוקמה במסגרת המרכז קבוצת מחקר שנועדה לקדם ולהכשיר את דור העתיד של חוקריו.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: דר׳ צביקה שטאובר

אודות:

הרעיון להקמת המרכז למורשת המודיעין, מל"מ, אתר הנצחה ממלכתי לחללי קהילת המודיעין (אמ"ן/חמ"ן, מוסד, שב"כ), עלה בשנת 1979 וקרם עור וגידים בשנת 1983 כאשר ראשי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין חברו יחד כדי להקים אתר הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז שינחיל את מורשתם ואת מורשת הקהילה וערכיה.

במל"מ שלושה גופים עיקריים הנמנים על קהילת המודיעין הישראלית: אגף המודיעין (אמ"ן), המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (המוסד) ושירות הביטחון הכללי (שב"כ). יצוין, כי גם ארגון "נתיב", שפעל בתוך משרד ראש הממשלה לשמר את הקשר של ישראל עם היהודים שחיו מאחורי מסך הברזל במזרח אירופה ככלל (הגוש המזרחי), ובברית המועצות בפרט, קיים זיקה למל"מ בראשית דרכו, בהיותו אז חלק מקהילת המודיעין הישראלית.

באתר ההנצחה מונצחים גם חללי חיל האיסוף הקרבי שהתפצל מחמ"ן (חיל מודיעין) ושייך לזרוע היבשה בצה"ל.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר:  מר אורני פטרושקה

אודות:

מולד הוא מרכז חשיבה ומכון מחקר עצמאי המוקדש להתחדשות רעיונית בכל תחומי החיים הציבוריים בישראל. החזון של מולד משלב ערכים פרוגרסיביים עם גישה ריאליסטית לאתגרים הפוליטיים והגיאופוליטיים של המציאות הישראלית. מטרת המרכז היא להזין את הדיון הציבורי בישראל בתוכן איכותי ואחראי המבוסס על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של מחקר, ניתוח וחשיבה, מתוך אמונה כי חסרונם של תכנים כאלה הוא אחת הסיבות העיקריות למציאות המשברית בישראל. 

מדינת ישראל ניצבת בפני שורה של אתגרים אסטרטגיים כבדי-משקל המאיימים על יכולתם של אזרחיה לחיות חיים ראויים ומלאים בארצם: במישור המדיני-ביטחוני, התמשכות השליטה הישראלית בשטחים הפלסטיניים דוחקת את ישראל לבידוד בינלאומי, מעצימה את בידודה האזורי ומסכנת את יכולתה להמשיך להתקיים כמדינה דמוקרטית; במישור האזרחי, הישראליות הולכת ומאבדת את מקומה לטובת תפיסות שבטיות שאינן עולות בקנה אחד עם אורחותיה של קהילה אזרחית מודרנית; במישור החברתי-כלכלי, מתרחב אי-השוויון בין שכבה צרה של בעלי אמצעים לבין קבוצות הולכות ומתרחבות של אזרחים המשתכרים מעט מדי, משלמים הרבה מדי על צרכיהם הבסיסיים ואינם יכולים לסמוך עוד על רשת הביטחון החברתית של המדינה.

החברה הישראלית לא תוכל לאתגרים אלה ללא הבנה מעמיקה של סיבותיהם, לצד הבחנה בין פתרונות ממשיים לספינים פוליטיים ואשליות אידאולוגיות. בתקופה שבה הפוליטיקה הישראלית מצטיירת כזירת התגוששות בין אינטרסים צרים ולא פעם אף אישיים, יש לשאוף לשוב ולארגן את המערכת הפוליטית סביב מחלוקות רעיוניות וענייניות והצעות מדיניות מתחרות. השיח הפוליטי הנוכחי, אשר מצר את נקודת המבט ומצמצם את הדמיון הפוליטי של הציבור הישראלי, אינו הולם את האתגרים הקשים עמם חייבת ישראל להתמודד בשנים הקרובות. תקוותנו היא כי הרעיונות שצומחים במרכז מולד יסייעו לאזרחים לקבל את ההחלטות הדרושות לשם התחדשותה של הדמוקרטיה הישראלית.

עבודותינו מבוססות על מערך מחקר איכותי ורב-תחומי ומציעות לציבור הישראלי חלופות לתפיסות המיושנות והמקובעות הרווחות היום בישראל ואודותיה. מולד שומר על עצמאות מחשבתית ואינו מזדהה עם מפלגות, אישים או ארגונים פוליטיים. יחד עם זאת, מולד אינו מסתתר מאחורי כסות א-פוליטית ומאמין שהפתרונות לבעיותיה המדיניות, הכלכליות והחברתיות של ישראל יימצאו בתוך מערכת פוליטית דמוקרטית המבטאת את האינטרסים והרצונות האמיתיים של אזרחיה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: רן ברץ

אודות:

אתר 'מידה' הוא מגזין יומי חדשותי ואינטלקטואלי, אשר שם לו למטרה להעמיד לרשות הציבור מידע ועמדות שאינם שכיחים בשיח הרווח באמצעי התקשורת בישראל.

בפרפרזה על משפט מפורסם, "שום דבר לאומי אינו זר לנו": נעסוק בכלכלה, בטחון, חינוך, תרבות, אקדמיה, משפט, ענייני רוח, ועוד. מטרותינו הן להביא לציבור הקוראים מידע חדש על ישראל, לחשוף אותו לחדשות והגות מן העולם, לבחון את המדיניות הקיימת בתחומים שונים ולעתים גם להציע חלופות אפשריות.

מבחינה ערכית, אנו "ליברלים קלאסיים" או "שמרנים ליברליים". אנו רואים בחירות הפרט הישג פוליטי ייחודי לתרבות המערב, הישג הנקנה באחריות אישית ומעורבות אזרחית; יחד-עם-זאת, אנו מכירים בכך שבחירות כשלעצמה אין די, והיא נתמכת בזהות ומוסדות חברתיים, העיקריים שבהם הלאומיות והדת. בעינינו, מוסדות אזרחיים וולונטריים וספונטניים עדיפים לאין שיעור על-פני מדינה גדולה ומשופעת תקציבים, הפוגעת בחירות האישית והכלכלית.

'מידה' מבקשת להתבונן על המציאות במבט מפוכח. מנחה אותנו ריאליזם: אנו מכירים בעובדה שגם אם לתרבות ולערכים יש תפקיד בעיצוב ההיסטוריה, הרי שלרוב שיקולי "פחד, כבוד ואינטרס" הם הקובעים את סדר היום. נהיה נאמנים ככל-האפשר לעובדות, ולא לתיאוריות ומשאות-לב.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר:  פרופ' שי לביא

אודות:

מחשבה מחוללת שינוי. רעיונות חדשניים מעצבים את עולמנו לא פחות מכוחות פוליטיים וכלכליים. בישראל, כמו בשאר העולם, אנו ניצבים כיום בפני אתגרים חדשים לדמוקרטיה, לצדק החברתי, ליציבות האזורית ולקיימות הסביבתית. רעיונות חדשים עשויים לעזור להבין טוב יותר את הקשיים האלה ולהציע דרכים חדשות לעצב את עתידנו. תחומי המחקר הנוכחיים שלנו במכון ון ליר נוגעים לקשת רחבה של נושאים: חילוניות ודמוקרטיה בעידן פוסט-חילוני; האפשרות לצדק חברתי במסגרת המגבלות הכלכליות הגלובליותהאתיקה של שינויי האקלים ושל העריכה הגנטית; ומקומה של ישראל במזרח התיכון המאופיין בתמורות מואצות.

חלק בלתי נפרד מן המחקר במכון ון ליר בירושלים נעשה באקדמיה ע"ש פולונסקי ללימודים מתקדמים במדעי הרוח והחברה. עמיתי פולונסקי מהווים קהילת מחקר בינלאומית תוססת של כעשרים וחמישה חוקרים וחוקרות מצטיינים בתחומי מדעי הרוח והחברה. הם חופשיים לערוך את מחקריהם בין באופן עצמאי ובין בשיתוף פעולה עם פרויקטים מתמשכים במכון ון ליר בירושלים.

לצד פיתוחם של רעיונות חדשים, אנו מחפשים ללא הרף דרכים חדשניות להציג את רעיונותינו לציבור הרחב. במהלך השנה האחרונה השקנו שלוש במות חדשות ומלהיבות לשיתוף הציבור: המגזין הזמן הזה, בשיתוף עם עיתון הארץ, מנגיש את המחקר האקדמי ואת תובנותיו לקהל קוראים רחב; החממה האינטלקטואלית החדשה שלנו ליוצרי קולנוע תיעודי מאפשרת ליוצרים צעירים וּותיקים כאחד לפתח וללטש את המיזם שהם שוקדים עליו ולהביאו לגבהים חדשים; ותוכנית "מסעות דעת" מטפחת דור חדש של אנשי רוח צעירים וחדורי מוטיבציה מכל שדרות החברה בישראל.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: פרופ' אפרים ענבר

אודות:

חקר הביטחון הלאומי למען ישראל חזקה וירושלים מאוחדת. מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון:

מספק ייעוץ מדיני-ביטחוני למנהיגי ישראל מכשיר דור חדש של מומחים לביטחון לאומי מעלה את המודעות של הציבור בישראל ושל מעצבי מדיניות בעולם לדילמות הביטחוניות של ישראל. מקדם מדיניות פרגמטית שתשמור על ביטחונה של ישראל ותוביל בטווח הארוך להסדרים מדיניים יציבים מדגיש את חיוניותם של עוגנים ביטחוניים מוצקים בהסכמים מדיניים, ודוחה מהלכים ישראליים חד-צדדיים המחזקים את היריב מעלה על נס את הזיקה ההיסטורית בין עם ישראל לארצו כרכיב מרכזי בתפיסת העולם האסטרטגית עומד על חשיבותה של ירושלים המאוחדת לביטחון מדינת ישראל וייעודה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: ליאור שילת

אודות:

מכון ירושלים למחקרי מדיניות, שהוקם בשנת 1978, הוא מכון מחקר וחשיבה מוביל ומשפיע, המוציא מירושלים תורה חברתית, כלכלית ומרחבית בת קיימא. המכון הוא הכתובת אליה פונים מעצבי מציאות לקידום והגדרת סוגיות מדיניות, בישראל בכלל ובירושלים בפרט. מחקריו ופעילותו של המכון מסייעים למוסדות ולגופים לעצב וליישם מדיניות חדשנית ואפקטיבית, ומביאים את ירושלים על מגוון מרכיביה אל העולם ואת העולם לירושלים. ירושלים מהווה עבור המכון מקור השראה, שדה מחקר, מעבדה ומרחב יעד להשפעה. פיתוח העיר לטובת מגוון תושביה, אוהביה ומאמיניה, חיזוק מעמדה הגלובלי ומינופה עומדים בראש סדר היום של המכון. עשייתו של המכון יוצאת מירושלים למעגלים רחבים יותר בישראל ובעולם וחוזרת אליה, על מנת לתרום לעיר ולתושביה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: פרופ' הלל נוסק

אודות:

מכון "כנרת" למחקר קשרי חברה, ביטחון ושלום, הוקם כמכון למחקר וללימוד יחסי הגומלין בין החברה לבין  הצבא , החברה וביטחון במדינת ישראל. המכון יוזם כנסים, ימי עיון ונותן חסות לפרסומים העוסקים בנושאים אלה בראיה רב תחומית והשוואתית. המכון מקדם עיון, דיון, מחקר ופרסום בהיבטים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, המדיניים האסטרטגיים, התקשורתיים ויחסי הגומלין שלהם עם נושאי הביטחון ובהשלכותיהם ה מעשיים של יחסים אלה.

מיקומה של מכללת כנרת מהווה בסיס ואבן שואבת למחקר, לימוד ודיון בנושאים גיאו-אסטרטגיים הייחודיים למרחב. מפגש הגבולות ישראל-סוריה-וירדן, מהווה כר נרחב למחקר ולדיון בנושאים מדיניים כלכליים וביטחוניים דוגמת הגבולות והסדרי השלום העתידיים. מקורות המים במרחב מהווים יעד לימודי ומחקרי ובסיס לשיתוף פעולה בין אזורי לעתיד.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: יעל הס

אודות:

במכון מתקיימות מגוון תוכניות לפיתוח מנהיגות חינוכית וחברתית, שמטרתן לתרום לשגשוגה של מדינת ישראל על כל קהילותיה. המשתתפים בתוכניות מגיעים עם רקע מקצועי מגוון במגזר הציבורי, במיזמים חברתיים, בארגונים ללא כוונות רווח ובצה"ל.

בתקופת לימודיהם במכון מחדדים העמיתים בתוכניות את חזונם תוך לימוד קבוצתי ואישי של הגות ומעשה מן העבר וההווה. לצד הלימוד התיאורטי העמיתים מתרגלים דרכי עבודה ומחשבה שיסייעו להם בהקמה ובהנהגה של מוסדות חינוך וחברה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר:  פרופ' ערן רזין

אודות:

מחקרי פלורסהיימר היא מסגרת למחקרי מדיניות בתחום החברה, המרחב והממשל. המסגרת הוקמה בשנת 2007 כממשיכו של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, שפעל כגוף עצמאי בין השנים 2007-1991 וכיום היא מתקיימת במכון ללימודים עירוניים ואזוריים, הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים. המסגרת החדשה, כמו גם המכון שקדם לה, זכתה לתמיכתו של ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר ז"ל, ומנוהלת על ידי פרופ' ערן רזין (בסיועה של ועדה אקדמית).

פרסומי המכון ומחקרי פלורסהיימר כוללים קרוב למאתיים מחקרים, ניירות מדיניות וניירות עמדה שנכתבו על-ידי למעלה ממאה חוקרים ממוסדות שונים. הפרסומים עוסקים בעיקר בסוגיות של שלטון מקומי, היבטים של ממשל ותכנון ביישובים ערביים וכן יחסי דת-חברה-מדינה. ניתן להוריד מהאתר את הפרסומים המלאים ללא תשלום.

כל הפרסומים במחקרי פלורסהיימר עוסקים בקשרי חברה, מרחב וממשל, בפרט, מכלול ההיבטים הנוגעים לעולם השלטון המקומי בדגש על סוגיות של תכנון ופיתוח ברמה העירונית והאזורית.
תחת זאת, מספר רב של פרסומים עוסקים בשני תחומי משנה:

ערבים ויהודים בישראל: תהליכי התכנון והפיתוח ביישובים הערביים והמעורבים בישראל וקשרי הגומלין המתקיימים במהלכם בין המדינה והאוכלוסייה היהודית לבין זו הערבית-הפלסטינית.
יחסי דת, חברה ומדינה: שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה וסוגיות של שלטון מקומי וממשל מקומי ביישובים חרדיים וביישובים מעורבים בהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית גדולה.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: גידי גרינשטיין

אודות:

קבוצת ראות היא עמותה ללא מטרות רווח אשר נוסדה בשנת 2004 (כ"מכון ראות") ע"י גידי גרינשטיין, במטרה להוות יחידת מנהיגות, מחקר, אסטרטגיה והשפעה אשר מגבשת פתרונות ומודלים חדשניים להתמודדות עם האתגרים המשמעותיים ביותר שניצבים בפני מדינת ישראל והעם היהודי.

​קבוצת ראוּת משתמשת בחבילה ייחודית של תיאוריה, מתודולוגיה ותוכנה המאפשרת לה להתמקד בזיהוי הפערים בין הנחות העבודה של אנשים בעמדות מנהיגות סמכות והשפעה לבין המגמות המתהוות במציאות. חבילה זו מושתת על התורה, הידע והכלים של חברת PRAXIS ומייסדה צבי לניר, בתחום עיצוב המדיניות המערכתית (Systemic Policy Design). ה-SPD מהווה חבילה ייחודית של תיאוריה, מתודולוגיה וכלי מחשוב המסייעים בעיצוב מדיניות בתנאים של סביבה משתנה וחוסר ודאות. צוותי קבוצת ראות עוברים הכשרה אינטנסיבית בתחומי המתודולוגיה הייחודיים לראות, אשר משלבות בין מחקר איכותני לטכנולוגיה ולמומחיות בתהליכי שינוי.

​ראות כיום עוסקת בשלושה תחומי השפעה מרכזים: שיפור איכות החיים ופיתוח כלכלי חברתי; יחסי ישראל והעם היהודי; וסוגיות של ביטחון לאומי. תהליך העבודה של קבוצת ראות כולל מספר שלבים:

​1.  איתור נקודות עיוורון המהווים אתגרים הסתגלותיים; 2.  גיבוש חזון המציאות הרצויה; 3.  פיתוח אסטרטגיות וגישות למימוש החזון; 4.  עיצוב מחקר חלוץ (פיילוט) המגלם מודל או פתרון לאתגר;

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: פרופ’ יונתן פוקס

אודות:

מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (מרכז בס“א) עורך מחקרים מכווני מדיניות בנושאים אסטרטגיים – במיוחד בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של ישראל ולמדיניות החוץ שלה – ובסוגיות אזוריות במזרח התיכון.

פרסומיו של מרכז בס”א מכוונים אל מקבלי ההחלטות הישראלים הבכירים במערכת הפוליטית, בממסד הביטחוני ובשירות החוץ של ישראל, וכן אל הסגל הדיפלומטי, התקשורת, הקהילה האקדמית, מנהיגי הקהילות היהודיות ברחבי העולם והקהל המשכיל באופן כללי.

המרכז מקיים כנסים בין-לאומיים, הרצאות ותדרוכים המיועדים לקהל בין-לאומי ומקומי. באירועים אלה משתתפים מומחים מובילים בתחומם מן האקדמיה ואנשי מעשה מהארץ ומחו”ל. מרכז בס”א פיתח שיתופי פעולה פוריים עם מכונים מובילים בתחום המחקר האסטרטגי בכל רחבי העולם.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: תת-אלוף ערן אורטל

אודות:

מרכז דדו הוא גוף של המטה הכללי שייעודו לפתח את תחחום אמנות המערכה והחשיבה המערכתית בצה"ל על מנת להטמיעו בצה"ל ולסייע לגופי צה"ל השונים ובמיוחד למפקדות הבכירות ויישם אותו.

במרכז, משרתים קצינים בשירות קבע וחוקרים אזרחיים מדיסציפלינות שונות הקשורות בצבא ובטחון.

על-מנת לממש את ייעודו פועל המרכז בחמישה ערוצי פעילות מרכזיים:

כתב העת "בין הקטבים": זוהי במה לפרסומי המרכז ובמה לכתיבה מערכתית ותפיסתית של קצונת צה"ל וקהילת המחקר האקדמית הרלבנטית. כתב העת מאופיין בגיליונות נושאיים שייעודם לייצר דיון מערכתי ולהרחיב את הידע בתחומי ליבה המעסיקים את צה"ל, כמו סביבת ה"ספר" (גליון 1), תהליכי השתנות ושינוי ארגוניים (גליון 2), עולם הסייבר (גליון 3), סוגיות בבניין הכוח הצבאי (גליונות 6,7,9), המטה הכללי (גליון 8), בדרך לטרנספורמציה צבאית (גיליונות 21-20) ותחומים נוספים. "בין הקטבים" מאופיין בכתיבה בעלת אופי מערכתי – ביקורתי ומשקף את סדר היום האקטיביסטי של מרכז דדו.

 מרכז מחקר: מרכז דדו מתמקד במחקרים העוסקים בהתפתחות תפיסות צה"ל בתחומים שונים ובתקופות שונות, במחקרי-עזר לתהליכי פיתוח הידע האסטרטגיים – אופרטיביים ובמחקר תופעות הרלבנטיות לאתגרי צה"ל, כמו למשל סביבת הסייבר, מהות היתרון האיכותי, תהליך התכנון האסטרטגי והמבצעי, איום המנהרות והתווך התת-קרקעי ומחקרים רבים אחרים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: עו"ד הודיה קין

אודות:

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מספק לחברי הכנסת, לוועדות הכנסת וליחידותיה סל מגוון של שירותים לצורך עבודתם השוטפת, לפי בקשה או מיוזמתו. ייעודו של המרכז הוא לספק לכנסת ולחברי הכנסת מידע מקצועי, אמין, בדוּק, מאוזן ונטול פניות, המבוסס על מגוון מקורות ומוצג בצורה נוחה ותמציתית. מידע זה משמש מצע לדיון ולקבלת החלטות המבוססות על ידע, ומסייע לכנסת בשלושת תפקידיה: חקיקה, פיקוח על עבודת הממשלה והעלאת נושאים על סדר-היום הציבורי.

בתוצרי המרכז נכללים מסמכים מסוגים שונים: דוחות, ניתוח של פעילות הממשלה ובקרה עליה ומעקב אחר יישום החלטות ממשלה, סקירות של המדיניות הננקטת בארץ ובעולם, סקירות בין-לאומיות משוות, מסמכי נתונים, אומדני עלות, מסמכי רקע ונקודות לדיון ומסמכים כלכליים ותקציביים. המסמכים עוסקים במגוון הנושאים שהכנסת עוסקת בהם.

נוסף על כתיבת מסמכים, חוקרי המרכז מספקים ליווי מקצועי שוטף לוועדות הכנסת ולחברי הכנסת, משתתפים בדיוני הוועדות השונות ומציגים בהם את המסמכים. במסגרת סל השירותים, הממ"מ מציע שירות בעל פה לחברי הכנסת, איתור מידע ונתונים על נושאים שעולים על סדר-היום הציבורי בכנסים, ימי עיון ושולחנות עגולים. מאז הקמת המרכז בשנת 2000 נכתבו בו כ-7,000 מסמכים, ומדי שנה נכתבים בו כ-300 מחקרים. רובם הגדול זמינים לציבור באתר המרכז.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: פרופ' אבי וייס

אודות:

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מכון מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי בירושלים, העוסק בתחום הכלכלי והחברתי. המרכז עורך מחקרים איכותיים ובלתי תלויים בנושא התנאים הכלכליים והחברתיים בישראל, ומפתח הצעות חדשניות, מקצועיות ומעשיות למדיניות חברתית-כלכלית המקדמת את רווחתם של אזרחי ישראל. המרכז שואף להשפיע על המדיניות הציבורית באמצעות תקשורת ישירה עם קובעי המדיניות, ובעזרת העשרת הדיון הציבורי המתלווה לתהליך קבלת ההחלטות.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: מר יוסף צ'חנובר. ראש המרכז המכהן הינו פרופ' עוזי רבי.

אודות:

מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון הינו מכון מחקר בינתחומי המתמחה בחקר ההיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון ואפריקה. המרכז הוא ממשיכו של מכון שילוח שהוקם ב- 1959, והפך לחלק מאוניברסיטת תל-אביב ב- 1966. בראשית דרכו היה אחד מיעדיו לשמש גשר בין אגף המודיעין הישראלי והאקדמיה, ולספק תובנות היסטוריות עמוקות יותר ומקיפות יותר על הנעשה במזרח התיכון, בלא לאבד את צביונו ומחויבותו האקדמיים. בניגוד לעבר, המרכז היום אינו קשור עוד לקהילת המודיעין בישראל, אך ממשיך לעסוק בנושאים שוטפים בתחומי הכלכלה, החברה, התרבות והפוליטיקה של המזרח התיכון. הוא מפרסם מדי חודש סדרה של ניירות עמדה, המהווים מקור ידע עצום הן עבור הדרגים הפוליטי והביטחוני והן עבור הציבור הרחב, ומספקים להם "ארגז כלים" להבנת האתגרים העומדים בפני ישראל ולהתמודדות עמם.

במהלך השנים, מרכז משה דיין ביסס לעצמו מוניטין כמי שחוקריו הם "המומחים שהמומחים מסתמכים עליהם". מומחיות זו פותחה על בסיס החזון המנחה של מייסדי המרכז ולפיו פירוש כהלכה של תהליכים והתפתחויות עכשוויים מחייב הבנה מעמיקה של התרבויות, העמים, השפות, הדתות וההיסטוריה של האזור. תפיסה זו משמשת נר לרגליו של המרכז ואותה הוא מנחיל לסטודנטים ולקהלים רחבים של החברה הישראלית, הנוהרים לכינוסיו ולימי העיון שלו.

נוסף לניירות העמדה הקבועים המופצים לאלפי מכותבים בארץ ובעולם, בעברית ובאנגלית, המרכז  גם מוציא לאור מחקרים היסטוריים ומונוגרפיות של חוקרים בכירים ועבודות גמר של תלמידים שסיימו את לימודיהם לתואר השני או השלישי. המרכז מספק תמיכה חיונית לחוקריו, עורך אירועים ציבוריים ומנהל תכניות מגוונות ועשירות. תוכנית ההתמחות של המרכז מציעה לסטודנטים ולחוקרים מרחבי העולם הזדמנות ללמוד ולחקור באוניברסיטת תל אביב. המרכז מעניק עדיפות להכשרת חוקרים מצטיינים בכל שלבי הקריירה האקדמית שלהם ומציע מענקים ומלגות למועמדים מתאימים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: ד"ר אפרים סנה

אודות:

מרכז ש. דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה הינו מוסד ייחודי המשתמש בגישות חדשניות למציאת פתרונות לסכסוכים אזוריים ועולמיים. 

במרכז מכהנים זה לצד זה, אנשי אקדמיה מובילים, לצידם של אישים ידועי שם מהזירה הפוליטית המקומית והעולמית ועמם אנשים אשר כיהנו בעבר כראשי מוסדות ביטחוניים עטורי תהילה ואנשי עסקים מן השורה הראשונה.

 

המרכז לדיאלוג אסטרטגי הציב לעצמו את המטרות הבאות: ארגון כנסים בינלאומיים המשלבים אנשי אקדמיה מובילים, לצדם של קובעי מדיניות, על מנת לעסוק בנושאים אקטואליים באזורנו ובעולם ; יצירת קבוצות גישור המורכבות מראשי מדינות ומומחים בתחומים הרלוונטיים: בטחון, אקדמיה וכלכלה, בניסיון לסייע במתן פתרונות בסכסוכים אזוריים ועולמיים. ; פרסום ניירות עמדה בהם מסקנות של אנשי אקדמיה ידועי שם ומעצבי מדיניות בארץ ובעולם אשר יעסקו בחיפוש פתרונות ייחודיים לקונפליקטים.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר:

אודות:

הפורום הוקם לראשונה בשנת 2009, בתמיכת המכון האמריקאי "The Institute for Inclusive Security“, במטרה לקדם את שילובן של נשים בתהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי ובתהליכי משא ומתן לשלום, ברוח החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם. החלטה 1325 מדגישה את חשיבות השתתפותן והשתלבותן השוויונית של נשים בקבלת החלטות לאומיים, בתהליכי משא ומתן מדיניים ובכל המאמצים לשמירה ולקידום שלום וביטחון. 

עמותה אל-מפלגתית ללא כוונת רווח שנועדה לקדם שילוב של נשים בתחום הביטחון ומדיניות החוץ במדינת ישראל באמצעות יצירת רשת של נשים מקצועיות בתחומים אלה. מדובר בעמותה ייחודית מבחינת מטרותיה ומאפייניהן של המשתתפות בה, המגיעות ממגוון דעות ורקעים, כאשר המכנה המשותף הוא העיסוק בתחום הביטחוני והמדיני.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: תא"ל (במיל.) פרופ' שאול חורב.

אודות:

קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה היא מסגרת לפעילות מחקרית ומדינית באוניברסיטת חיפה. מטרות הקתדרה הן קידום מחקרים אקדמיים בנושאים אסטרטגיים הקשורים למדינת ישראל ולמזרח התיכון, העלאת המודעות לאתגרים ביטחוניים וחברתיים לסדר היום הלאומי, העברת ידע למקבלי ההחלטות, לתלמידים ולכלל הציבור וכן סיוע לחוקרים ולתלמידי מחקר מצטיינים בתחום במלגות ופרסים. ייחודה של הקתדרה הוא במחקר היבטים גאוגרפיים (דוגמת משאבים טבעיים ותפוצתם, פריסת אוכלוסייה, התשתית הפיזית והמרכיבים הסביבתיים) בישראל ובארצות השכנות אשר להם השפעה מכרעת על ביטחונה הלאומי של ישראל. מייסד הקתדרה הוא פרופ' ארנון סופר.

לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר: הרב איתי אסמן

אודות:

בעשור האחרון התגברו מגמות שמאל רדיקלי בתוך הצבא המהווה סכנה גדולה לכשלעצמה .

לדוגמא:הכנסת תכני חינוך ומרצים בעלי אג’נדה שמאלית-קיצונית, אימוץ תפיסות ושפה רדיקלית בהובלת עיתון הארץ וכדו’ ; טשטוש מגדרי ופגיעה ב”קדושת המחנה” ובמבצעיות ; פגיעה במוקדי היהדות בצה”ל, רבנות הצבאית והשפעתה ובחיילים דתיים וחרדים, שירות משותף וכו.’

מגמות אלו דורשות טיפול. לשם כך התגבש בשנת תשע”ח (2018) צוות “תורת לחימה” המורכב מאנשים בעלי ניסיון צבאי, תורני וציבורי.

לפרטים נוספים לחצו כאן

מוסדות לימוד

שם התכנית האקדמית: תואר ראשון, מסלול טרוריזם בעידן המודרני

ראש התכנית: ד"ר אייל לוין.

מטרת התכנית ויעדיה: במסגרת לימודי הדו-חוגי בחוג לקרימינולוגיה ובחוג ללימודי המזרח התיכון נפתח מסלול לימודים חדש – "טרוריזם בעידן המודרני" שעוסק בהיבטים שונים של הטרור, הן בהיבט הקרימינולוגי והן בהיבט הפוליטי-מדיני, בהקשרים של תרבות, פוליטיקה וכלכלה. כך, לצד הקרימינולוגיה המנתחת את עבירת הטרור ומבצעיהן, רוכשים הסטודנטים ידע בנוגע להיבטים מדינתיים בעלי מוטיב חברתי, פוליטי, כלכלי ופשיעתי. זאת במטרה להציע לסטודנט שיבחר במסלול  עולם תוכן שישמש מסד ללימודי המשך בתחומי הקרימינולוגיה, אכיפת החוק, וכן, בייעוץ למקבלי החלטות בתחום המדינתי, החברתי והכלכלי.

בסיום התואר, סטודנט אשר עמד בדרישות המסלול ובדרישות המפורטות בתקנון האוניברסיטה, יקבל תעודה פנימית של סיום מסלול "טרוריזם בעידן המודרני"

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: תואר שני, מגמת צבא, ביטחון ומודיעין בתכנית לימודי צבא ובטחון

ראש התכנית: ד"ר איתן שמיר.

מטרת התכנית ויעדיה: מהפכת המידע המתעצמת, ההשתנות במאפייני המלחמה והתהפוכות במזרח התיכון מחייבים אותנו לבחון מחדש את האופן שבו אנו חוקרים, מבינים ועוסקים בביטחון, בצבא ובמודיעין.

תמהיל המענה לאתגרים בין זרועות הצבא, ארגוני הביטחון והגופים העוסקים במדיניות, דיפלומטיה ותודעה משתנה. למשל, בסביבה של לחימה בסביבה מורכבת – דוגמת המרחב האורבני, הקרב על התודעה ולוחמה מדינית, קיברנטית (סייבר), כלכלית ומשפטית – המודיעין, יותר מתמיד, הוא הבסיס לכל פעולה. 

אנו מזמינים אותך לעמוד בחזית החשיבה והמחקר על ההשתנות בביטחון הלאומי. אוניברסיטת בר-אילן מקיימת תכנית מיוחדת לתואר שני בצבא, בטחון ומודיעין, שבה תוכל להרחיב ידע, הבנה ויכולת ניתוח ולהציב בעצמך דרכי חשיבה חדשות .

הניסיון התאורטי בתחום הביטחון הלאומי מהווה בסיס למי שמבקשים להשתלב בעיסוקים מגוונים בשרות הציבורי והעסקי. הלימוד כולל קורסי יסוד בממשל, יחסים בינלאומיים, שיטות מחקר, ומודיעין ממלכתי ועסקי, וכן קורסי בחירה.  התכנית, שנפתחה לפני עשור, עברה שדרוג משמעותי וממוצבת כתכנית מובילה עם מרצים מנוסים ומעודכנים.  בוגרי התכנית עובדים בזרועות הביטחון, במשרדי הממשלה, בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי.  לימודים אלו מהוים פתח לתפקידים מאתגרים בעתיד

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: תואר ראשון ותואר שני, המדור לזרועות הביטחון.

ראש התכנית: ד"ר  מירב משאלי-רם

מטרת התכנית ויעדיה: המדור לזרועות הביטחון הוקם ב- 1995. המדור מפעיל תוכניות מיוחדות לתואר ראשון  – B.A רב תחומי מדעי החברה. מטרתו העיקרית של המדור הינה לאפשר לעובדי זרועות הביטחון והתעשיות הביטחוניות ללמוד לתואר ראשון תוך כדי שירות פעיל .כמו כן, לתת מענה לצרכים המיוחדים של העובדים במערכות האלו.

בתוכניות אלו התלמידים זוכים לליווי מינהלי ואקדמי צמוד. התוכניות מיועדות לעובדי מערכת הביטחון ולקהל הרחב. מאז תחילת הפעלת התוכניות בשנת 1995 סיימו את לימודיהם במסגרת המדור לתכניות לימודים מיוחדות לזרועות הביטחון כ-2400 בוגרים.

כיום, במדור מתקיימות 4 תוכניות לימודים לתואר ראשון: ניצבים, מורשה, משאבי אנוש ומגן, כאשר בסוף כל מסלול לבוגרים תוענק תעודת B.A. רב תחומי מדעי החברה.

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: תואר שני, תוכניות הביטחון הלאומי – תל"ם ומקבילת פו"מ משטרה

יועץ אקדמי: פרופ' גבריאל בן-דור

מטרת התכנית ויעדיה: לימודי ביטחון לאומי נועדו להקנות תואר שני לסגל הבכיר בצה"ל ובמערכות הביטחון השונות בתפקידי פיקוד וניהול בכירים, ולבכירי מערכות ציבוריות וממשלתיות במדינת ישראל. לימודי ביטחון לאומי מתמקדים בתחומי יסודות הביטחון הלאומי, הבנת הרקע המדיני והחברתי של בעיות ביטחון המדינה, לימודי ביטחון הפנים והחוץ: ביטחון לאומי, מזה"ת, מודיעין, החברה הישראלית, אכיפת חוק, פשיעה חוק וחברה, תכנון אסטרטגי, חברה וצבא בישראל, כלכלת ביטחון לאומי, תקשורת וביטחון, שחיתות פוליטית/ציבורית, אתיקה צבאית, עבריינות ופשיעה, משפט חוקתי ומינהלי וכד'.

התוכנית לימודי ביטחון לאומי מיועדת לתלמידים אשר נשלחו ללימודיהם על ידי הגוף בו הם משרתים ואותו הם מייצגים. לא ניתן להתקבל לתוכניות אלה באופן עצמאי.

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: תואר שני, ללימודי ביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית

ראש התכנית: פרופ' שאול חורב

מטרת התכנית ויעדיה החל משנת הלימודים תשע"ט (2018/2019) נפתחת באוניברסיטת חיפה תוכנית לימודים ייחודית לתואר שני במדעי המדינה עם התמחות בביטחון לאומי ואסטרטגיה ימית. תוכנית זאת משלימה את המשימה שלקחה על עצמה אוניברסיטת חיפה להוביל את כלל לימודי הים במסגרת המאגד הישראלי ללימודי הים התיכון. בהקמת המאגד הציבה לעצמה האוניברסיטה כמטרה להתמודד עם מגוון האתגרים המדעיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הביטחוניים והסביבתיים שהפיתוח הימי הנרחב מציב בפני ישראל .פתיחת תוכנית לימודים ייחודית זו משלימה את הרובד העליון שהיה חסר עד כה, ואשר עוסק בהיבטים הנוגעים לביטחון ברמה הלאומית בכל הקשור למרחב הימי של ישראל. התואר מאפשר לבוגריו משרות ניהול ותכנון אסטרטגי במשרדי ממשלה העוסקים בנושא הימי (ראש הממשלה, תחבורה, אנרגיה, כלכלה, פנים) וכן בחברות העוסקות בנושאי ים (צים, חברת נמלי ישראל וכ"ד). 

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: תואר ראשון, המגמה לביטחון והגנת העורף

ראש התכנית: ד"ר אבי ביצור

מטרת התכנית ויעדיה: המגמה ללימודי ביטחון והגנת העורף מיועדת הן להכרת מורכבותו של תחום הביטחון הלאומי והן לבחינת השפעותיו של תחום כה דומיננטי על התפתחותה ועיצובה של החברה הישראלית.  

הגישה המנחה את לימודי ההתמחות רואה בביטחון הלאומי מכלול נרחב של תחומים המשפיעים על איתנותה של החברה. מכאן שביטחון לאומי אינו ממוקד רק בביטחון הפיזי עליו מופקד הצבא, אלא גם בתחומים נוספים המאפשרים לחברה להתמודד עם כלל האתגרים הניצבים בפניה. במוקד התוכנית נמצאת התמודדות עם מורכבותן של הסוגיות הנגזרות מריבוי הממשקים של החברה הישראלית עם המרכיבים המשפיעים על ביטחונה הלאומי.  

המגמה ללימודי ביטחון והגנת העורף במסגרת הפקולטה לחברה ולתרבות, בוחנת את תחום הביטחון הלאומי על מורכבותו בחברה הישראלית, ומיועדת להרחיב ולבחון את הידע על אודות תפקידיהם של הצבא, שירותי החירום וההתגוננות האזרחית והממשלתית בעורף (שהפך לחזית) והשפעתם על חיינו בשגרה ובזמני חרום בתחומים השונים. התכנית ללימודי ביטחון והגנת העורף שמה דגש על התכוננות בימים כתיקונם לאפשרות משברים, כמו אלה שחזינו במלחמת לבנון השנייה ובמערכה של "עופרת יצוקה" ומשברים עתידיים אפשריים.

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: מקביל לתואר שני במדעי המדינה מגמת ביטחון.

ראש התכנית: אלוף איתי וירוב

מטרת התכנית ויעדיה:

נועדה להקנות השכלה על יסודות הביטחון הלאומי ברמה אקדמית בנושאים מדיניים וחברתיים בביטחון המדינה. המכללה מיועדת לבכירי מערכת הביטחון הישראלית, (צה"ל, שירות הביטחון הכללי, המוסד, משטרת ישראל שירות בתי הסוהר, התעשייה הצבאית, רפא"ל, משרד החוץ, משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה). קציני צה"ל המגיעים ללימודים במכללה לביטחון לאומי מיועדים בדרך כלל לתפקידים בכירים כגון: מח"ט, מפקד אוגדה, קצין חיל ראשי ותפקידים בכירים אחרים. הלימודים במב"ל הם תנאי לקידומו של הקצין בצה"ל. המכללה לביטחון לאומי משמשת כמוסד הממלכתי הגבוה ביותר ללימוד ומחקר בעיות הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: תואר שני, התכנית ללימודי ביטחון.

ראש התכנית:

מטרת התכנית ויעדיה:

התכנית ללימודי ביטחון היא אחת מתכניות הדגל של ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחב"ל בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת ת"א, עשירה בתכנים, גאה באיכות הקורסים והמרצים שבה, מהשורה הראשונה בישראל בתחום, והיא הבולטת והמובילה בתחומה בישראל ובעלת מוניטין גלובלי.

התכנית מיועדת להוות בסיס תיאורטי ומעשי להבנת נושאי ביטחון, ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, להיכרות עם דילמות של ביטחון לאומי בארץ ובעולם ועם ההיסטוריה של התחום ומגוון הגישות לנושא,  ובפרט להקנות כלי מחקר תיאורטיים ומעשיים לבוגריה, שימנפו את יכולותיהם לעסוק, לחקור ולקדם את תחומי הביטחון והביטחון הלאומי.

לאתר מוסד הלימוד

שם התכנית האקדמית: תאר שני, ביטחון ודיפלומטיה.

ראש התכנית: פרופ' עזר גת

מטרת התכנית ויעדיה:

תכנית לימודים ייחודית שמטרתה לגשר בין האסטרטגיה הצבאית לבין מדיניות החוץ. יעדיה: להעשיר את הסטודנט בידע ובכלי חשיבה בפעילותם המעשית בזירה הביטחונית, בזירה הבינלאומית, בשרות הציבורי-ממשלתי, במסגרות על-לאומיות (ארגונים בינלאומיים) ובמסגרות עסקיות מהמגזר הפרטי הפועלות מול גורמים זרים (כמו, חברות רב-לאומיות).

לאתר מוסד הלימוד

כתבי עת

מו"ל: אגודת חוקרי צבא חברה בישראל והוצאת מערכות.

עורך ראשי: פרופ' אורי בר יוסף.

אודות:

חברה, צבא וביטחון לאומי הוא כתב עת אקדמי וככזה הוא פועל בהתאם לעקרונות והמתודות הנהוגים בכתבי עת אקדמיים בארץ ובעולם. הוא נהנה מחופש אקדמי מוחלט, כמקובל בכתבי עת אקדמיים, ומפרסם  מאמרים שיש בהם עניין גם לחוקרים אקדמיים וגם לאנשי המעשה. המאמרים המוגשים יעברו שיפוט עיוור כפול וייבחרו לפרסום על בסיס איכותם האקדמית ומידת הרלבנטיות שלהם לכתב העת. מידת הרלבנטיות תיקח בחשבון גם את השיח הצה"לי כיום, במטרה לתרום לו ולעודדו. אנו מקווים שבכך נוכל לבסס כתב עת שינגיש מחקרים ותובנות לקהל רחב יותר המתעניין בנושאים אלה, מעבר לקבוצה הקטנה והמצומצמת למדי של חוקרים באקדמיה. תינתן עדיפות לכתבי יד מקוריים שלא התפרסמו או לא התקבלו עדיין לפרסום במקומות אחרים.

יתקבלו בברכה מאמרים העוסקים בכל הנושאים כעולה מכותרת כתב העת, דוגמת: תמורות ביחסי צבא וחברה; היבטים ארגוניים, כלכליים, תרבותיים וחברתיים של צה"ל וארגוני ביטחון נוספים; תקשורת, צבא וביטחון; מהות מושג הביטחון הלאומי בעידן של סכנות בלתי-צבאיות לביטחון האומה; מלחמה ומוסר; פוליטיקה ותקשורת; הדרך בה מתמודדת מדינת ישראל עם האיומים השונים על ביטחונה; צבא ומגדר; צבא ודת; יחסי דרג צבאי ודרג מדיני; תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון; התעשיות הביטחוניות; ייצוגי צה"ל בקולנוע, בספרות ובאמנות; החזית האזרחית והגנת העורף.

לאתר כתב העת

עורך: צה"ל

אודות: ייעודו של הצבא הוא להפעיל אלימות מתוכננת על מנת לסייע בהשגת מטרות מדיניות. הארגון הצבאי הוא ייחודי ולא ניתן לפענח אותו על בסיס קודים ועקרונות של ארגונים אחרים. כך גם הפרופסיה של מדעי ההתנהגות בצבא, כפרופסיה המכילה גוונים ייחודיים, אשר הנם נחלתם של קציני המערך בצבא. על כן אנו מניחים כי ייחודיות זו מבליטה את הצורך לנהל שיח מקצועי ייחודי. כתב העת לענייני מדעי ההתנהגות מהווה במה לשיח פרופסיונאלי, בהקשר ארגוני צבאי בקרב קציני מערך מדעי ההתנהגות בצה"ל. 

תכליתו של כתב העת הוא לפתח ידע חדש על הארגון הצבאי, מתוך הזוויות הייחודית של מדעי ההתנהגות. זו החוקרת את הארגון הצבאי בהיבטים פוזיטיביים אך גם ביקורתיים. הלומדת את הארגון פנימה ואת הממשקים אותם הוא מנהל כלפי חוץ. המתבוננת על דרכי הפעולה והנחות היסוד של אנשי המקצוע במערך ועל האופן בו הם מיישמים ידע, כלים ומיומנויות, בסביבה המורכבת של הארגון הצבאי.

לאתר כתב העת

אודות:

בין הקטבים הוא כתב העת של צה"ל לטרנספורמציה צבאית ולאמנות המערכה היוצא לאור במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית. כתב העת מבקש לתרום לפיתוח הידע בצה"ל על תופעות חדשות ומתהוות המשפיעות על סביבתנו , ועל המתחים והזיקות המגדירים את המערכת האסטרטגית ואת העיסוק האופרטיבי, באמצעות סדרת עיונים בתופעות ובמתחים אלו.

אמנות המערכה מתקיימת במתח שבין האסטרטגיה והטקטיקה. כשם שהמחולל החשמלי ממצה את הפוטנציאל הטמון במתח שבין קוטבי המגנט, כך גם אמנות המערכה ממקמת עצמה בין האסטרטגיה לבין הטקטיקה במטרה למצות את הפוטנציאל הטמון במתח שביניהן, ובכך להניע יצירה של ידע חדש.

בין הקטבים מתייחס אפוא למקום בו ניצב המנהיג החושב והמתכנן ברמה המערכתית, בתווך שבין המעשה הצבאי לתכליתו המדינית. זהו מרחב ייחודי ומורכב של פרשנות, תיווך ויצירה, אשר במרכזם למידה ושינוי מתמידים.

כתב העת מתפרסם כל חודשיים לערך ועוסק במגוון נושאים אשר נמצאים בליבת העיסוק של צה"ל : בניין הכוח, המטה הכללי, סייבר ועוד.

לאתר כתב העת

עורך ראשי: עודד רענן

אודות:

בהוצאתה לפועל של מדיניות חוץ מעורבים כיום גורמים רבים, בממשלה ומחוצה לה. אלה משפיעים, כל אחד בדרכו, על התהליכים המעצבים את האינטרס המדיני, על הכלים הדיפלומטיים הנדרשים למימושם, וכתוצאה מכך על דמותה הבינלאומית של המדינה. הפעילות הזו מתרחשת ב"זירה" וירטואלית שבה מגובשת, עם יד מכוונת או בהיעדרה, מדיניות החוץ – ואשר ממנה נגזר שמו של מגזין זה, "הזירה – דיפלומטיה ויחסי חוץ".

מה ראוי שיהיה תפקידם של השחקנים הללו? מהם יחסי הגומלין הרצויים ביניהם? כיצד יכולות מדינות להתמודד עם עלייתם של שחקנים לא-מדינתיים עוצמתיים ועם תהליכים כמו התפשטות השימוש ברשתות החברתיות ושובה של הלאומיות במדינות רבות בעולם? וכיצד משפיעות התפתחויות בזירה האזורית והעולמית על צרכי מדיניות החוץ של ישראל?

שאלות אלה ואחרות מצויות בליבת הדיון של "הזירה", שנוסד ב-2018 על ידי המכון לדיפלומטיה בינלאומית ע"ש אבא אבן במרכז הבינתחומי הרצליה ויוצא לאור על ידו. "הזירה" משמש במה מרכזית לדיון ציבורי ואקדמי על אודות יחסים בינלאומיים, מדיניות חוץ ודיפלומטיה חדשנית. הוא יוצא לאור בעברית כרבעון המשלב מאמרים וסקירות עומק, מאמרי דעה ופרשנויות בסוגיות עכשוויות מפי מומחים מובילים, ותכנים נבחרים מתפרסמים גם באתר "הזירה" באנגלית.

לאתר כתב העת

עורך: פרופ' אמל ג'מאל, פרופ' מיכאל קוצ'ין.

אודות:

כתב העת לפוליטיקה וחברה היוצא לאור על ידי החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. המרחב הציבורי משמש במה למאמרים מקוריים המנתחים תהליכים פוליטיים במדינת ישראל ובעולם מזוויות חדשניות ורב-תחומיות, תוך שימת דגש על תהליכי דמוקרטיזציה, העצמת האזרח והחברה האזרחית. מגוון הנושאים בהם עוסק כתב העת הם, בין היתר: ממשל ופוליטיקה, משפט ופוליטיקה, סוציולוגיה פוליטית, גיאופוליטיקה, פילוסופיה פוליטית, זכויות אדם, ספרות ופוליטיקה, רטוריקה, תקשורת ופוליטיקה, יחסי מדינה-צבא ופסיכולוגיה פוליטית.

לאתר כתב העת

עורך ראשי: ד"ר אלי מיכלסון

אודות:

יסודות הוא כתב העת של המחלקה להיסטוריה בחטיבת התורה וההדרכה שבאגף המבצעים של צה"ל (אמ"ץ – תוה"ד). המחלקה להיסטוריה הוקמה שנים מעטות לאחר תום מלחמת העצמאות במטרה לתעד, לחקור ולהפיץ את לקחי אותה מלחמה. עם השנים והתרחבות צה"ל ומשימותיו, ליוותה המחלקה ועודנה מלווה עשייה זו בשגרה ובשעות חירום לצרכיו של הצבא .

מאגר התיעוד והמחקרים של המחלקה הוא מסד הידע ההיסטורי של צה"ל לדורותיו. עם השנים עלה הצורך לשתף את הציבור בידע הזה – ישן וחדש, שלא היה לו עד כה במה ייחודית. 

מטבע הדברים, אין המחלקה יכולה להציג את כל מחקריה; ומכאן, יתפרסמו מאמרים העומדים במגבלות ביטחון המידע. אין הדבר מפחית כהוא זה מהתובנות המרתקות שיעלו בכתב העת, שרובן יראו אור בפעם הראשונה ויפתחו בפני הציבור הקוראים צוהר חדש ומרתק אל המתרחש בצה"ל ומדינת ישראל בצומתי הכרעה היסטוריים – ביבשה, בים ובאוויר.

יסודות יציג בפני הציבור מאמרים העוסקים בליבת העשייה של הצבא: הפעלה הכוח ובניין והכוח בשגרה, במבצעים ובמלחמה. מאז ראשיתו וכמעט בכל עת צה"ל הוא צבא עם מקצועי, לוחם ומנצח. אפשרות אחרת אינה עומדת בפניו. בשל כך, ובשל האחריות הכבדה המוטלת עליו, הוא מצוי בעשייה ובבחינה מתמדת ויום יומית של יכולותיו כדי לעמוד בחזית הלחימה עם מיטב החיילים, המפקדים וכלי הלחימה שבידיהם.

לאתר כתב העת

עורך ראשי: יוסי קופרווסר ודודי סימן טוב

אודות:

מהווה במה לשיח מודיעיני מתודולוגי עבור אנשי קהילת המודיעין )בהווה ובעבר( ושוחרי המודיעין בארץ ובעולם.

לאתר כתב העת

עורך ראשי (מפקד): ד"ר אמיר גילת

אודות:

כתב העת של צה"ל החל דרכו כביטאון מקצועי של לוחמי "ההגנה", ועד היום. אלפי מאמרים ומאות ספרים יצאו לאור, ושימשו כר פורה להעשרה מקצועית של המפקדים בצבא ההגנה לישראל.

להלן מקצת מהתהליכים, הרעיונות והמחשבות שגיבשנו במסגרת זו: מערכות תשמור על ליבת פעילותה – הוצאה לאור של כתב העת וספרים בנושאי צבא וביטחון לאומי. נשמר את המורשת המפוארת של קודמינו, את המוניטין ואת תו האיכות המקצועי שהטביעו במערכות. נטפח אף יותר את מגוון הכותבים, לצד פתיחת כתב העת לקצינים צעירים יותר – הן כקוראים והן ככותבים. נקפיד על הרלוונטיות של המאמרים לשיח הצה"לי, לצד הנגשה שונה של התכנים – הן באמצעות ראיונות והן באמצעות טורי דעה של גורמים מקצועיים ומדורים חדשים.

במסגרת מתיחת הפנים עומדת התפיסה שבמאה ה־21 מערכות לא צריך להנגיש את תכניו רק באמצעות הפרינט. לא נוותר על המילה המודפסת, אך במהלך השנה נתחדש באתר תוכן חדש של מערכות, שבין גיליון מודפס למשנהו יפרסם מאמרים וטורי שיופצו לקהלים הרלוונטיים באמצעים דיגיטליים. במקביל, התחלנו להפיק פודקאסטים וסרטוני וידיאו של תכני מערכות, שיוסיפו רב־ממדיות לעולמות התוכן שלנו.

בנוסף נרחיב את כר פעילותנו ונוציא לאור כתבי עת בנושאים שונים שמיועדים לקהלים שונים מהקהל המסורתי של מערכות: "מערכות עורף", "מערכות משפט", "מערכות טכנולוגיה", "מערכות פיקוד ומנהיגות", "מערכות צבא חברה" שיהיה כתב עת אקדמי ואולי גם "מערכות לנוער", שמיועד לדור הבא של מפקדי צה"ל. נוסף על כך, בכוונתנו לערוך אסופה שנתית של מאמרים נבחרים שפורסמו במערכות, ולהוציאם בשפה האנגלית.

לאתר כתב העת

עורך ראשי: אלוף (מיל.) עמוס ידלין, ד"ר גבי סיבוני

אודות:

כתב העת סייבר, מודיעין וביטחון מיועד להעשיר, להפרות ולהעמיק את השיח הציבורי באשר לנושאים רלוונטיים. המאמרים המופיעים בכתב עת זה, הרואה אור שלוש פעמים בשנה, נכתבים על ידי חוקרי המרכז ואורחיו והדעות המובעות בהם הן של המחברים לבדם. כתב העת סייבר, מודיעין וביטחון רואה אור במסגרת תוכנית המחקר 'ביטחון סייבר', המתנהלת במכון למחקרי ביטחון לאומי.

לאתר כתב בעת

עורך ראשי: ד"ר קובי מיכאל, ד"ר כרמית ולנסי, תא"ל (מיל.) איתי ברון, ד"ר ענת קורץ

אודות:

כתב עת רב-תחומי לביטחון לאומי, סייבר ומודיעין, הוא כתב עת שפיט דו-לשוני (עברית ואנגלית) בהוצאת המכון למחקרי ביטחון לאומי – אוניברסיטת תל-אביב. הוא משמש במה למחקר רב-תחומי, מקורי ועדכני בקשת רחבה של סוגיות הקשורות לביטחון לאומי, סייבר ומודיעין כתחום ידע. בכתב העת, שנוסד בשנת 1998 ורואה אור מדי רבעון, מתפרסמים מאמרים בנושאים הקשורים לישראל, המזרח התיכון, המערכת הבינלאומית ובמגמות גלובליות, שיש בהם כדי להעשיר ולאתגר את תשתית הידע בתחום הביטחון הלאומי. מטרת עדכן אסטרטגי היא תרומה לקיום דיון פורה ומעמיק בשאלות יסוד בחקר הביטחון הלאומי, תוך גישה המבכרת שילוב של הממד התיאורטי עם כתיבה מוכוונת מדיניות.

העת הנוכחית מזמנת שינויים תכופים במוסכמות יסוד הקשורות לביטחון לאומי ולאופן שבו הוא נתפש. חקר התחום מתפתח ומנסה להסתגל לפרדיגמות חדשות ולתמורות ברבדים הכרוכים זה בזה – טכנולוגיים (ובכללם מורכבויות עולם הסייבר), תרבותיים, צבאיים, מודיעיניים, חברתיים כלכליים ועוד. אתגר הבנת המציאות מתחדד עם הופעתן של אמיתות המתחרות זו בזו, ודווקא בשל כך חיוני קיומו של מחקר מבוסס עובדות ונתונים, שמתווך לכדי אמירות מעודכנות ומחדשות.

המערכת מעודדת חוקרות וחוקרים להציע מאמרים שטרם ראו אור באכסנייה אחרת, ושיש בהם כדי להציע תזה מקורית ומחדשת על ביטחון לאומי בראי דיסציפלינרי רחב: יחסים בינלאומיים, מדע המדינה, היסטוריה, כלכלה, משפט, תקשורת, גיאוגרפיה ולימודי סביבה, לימודי ישראל, מזרח תיכון ואסלאם, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, לימודי ביטחון ואסטרטגיה, טכנולוגיה, סייבר, יישוב סכסוכים ותחומים נוספים.

ברוח התקופה, עדכן אסטרטגי מעביר את כובד משקלו לנוכחות וזמינות ברשת. הגם שהגיליונות ימשיכו להתקבץ בחתך רבעוני, המאמרים שיאושרו לפרסום, לאחר תהליך שיפוט ועריכה, יפורסמו בגרסה מקוונת באתר כתב העת במתכונת published first on-line , ובשלב מאוחר יותר כחלק מהגיליון הרבעוני הרלוונטי.

לאתר כתב העת

עורך ראשי: ד"ר ענת שטרן

אודות:

עוסק בחקר תופעות מתהוות בהקשרי הביטחון הלאומי, בפיתוח ידע אינטלקטואלי להוראה במכללה לביטחון לאומי בשיתוף פעולה אקדמי על מכללות מקבילות בחו"ל.

שם לו למטרה לממש את הייעוד המחקרי של המכללה לביטחון לאומי , תוך ניצול יתרונה היחסי כמקום מפגש בין ארגונים ולאור ניסיונם המעשי של התלמידים, על מנת לפתח ידע חדש ורלוונטי עבור גופי הביטחון הלאומי, מכללות צה"ל וגופי מחקר עמיתים בארץ ובחו"ל.

לאתר כתב העת

עורך ראשי: פרופ' אבי בראלי

אודות:

עיונים הוא כתב עת מדעי רב־תחומי בהוצאת מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות

כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות – 'מאסף' היוצא לאור באופן קבוע פעמיים בשנה, וסדרת 'נושא'.
כתב העת מגיש לקוראים מחקרים על התהליכים שעיצבו את ישראל המודרנית ועל שורשיהם בחברה היהודית והלא־יהודית מסוף המאה ה-19.

​עיונים מפרסם מאמרים בתחומי דעת מגוונים: היסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה, מדעי המדינה, כלכלה, ספרות, אמנות, מוסיקה, גאוגרפיה, מגדר ועוד.​​

לאתר כתב העת

עורך ראשי: ד"ר ניר מן

אודות:

כתב עת אקדמי שנוסד בשנת 1990 מטעם 'מרכז גלילי לחקר כוח המגן'. כתב העת נועד לליבון סוגיות היסטוריות בתולדות כוח המגן העברי בעת החדשה: ארגון 'ההגנה' – צבא 'המדינה שבדרך', לוחמי היישוב במלחמות העולם (גדוד נהגי הפרדות, 'הגדודים העבריים', מגויסי היישוב בצבא בריטניה ו'הבריגדה'), ההעפלה לארץ ישראל, ההתיישבות האיסטרטגית, מאבק היישוב המאורגן נגד גזֵרות 'הספר הלבן', הפלמ"ח – הזרוע המגויסת של 'ההגנה', תנועת המרי העברי והמחתרות ('השומר', ניל"י, האצ"ל והלח"י), המערכה לעצמאות, התעשׂ והרכש, קרבות מלחמת העצמאות, פרקים בתולדות מלחמות ישראל, מבצעי צה"ל ותפיסת הביטחון הלאומי.

בשני הכרכים הראשונים פורסמו מאמרים כלליים בנושאי כוח המגן וניתוח תעודות היסטוריות. מהכרך השלישי ואֵילך נבחר לכל כרך נושא מרכזי, ולצִדו מופיעים מאמרים היסטוריים נוספים ומדורים קבועים ('קול קורא', ביקורת ספרים, 'בעין המצלמה').

לאתר כתב העת

עורכות: פרופ' תמר הרמן (האוניברסיטה הפתוחה) ופרופ' עדנה לומסקי־פדר (האוניברסיטה העברית בירושלים).

אודות:

כתב עת מקוון אקדמי (Peer Reviewed) רב־תחומי במדעי החברה והרוח, חצי שנתי בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. קריאות ישראליות יעסוק בנושאים אמפיריים ותיאורטיים הרלוונטיים לחברה הישראלית. המטרה של כתב העת לתת במה לידע מחקרי מקומי בנושאי חברה ותרבות, לעורר שיח מקומי חוצה דיסציפלינות ולהעשיר את "ארון הספרים האקדמי" בשפה העברית.

כתב העת יכלול מאמרים מחקריים ותיאורטיים על החברה הישראלית מדיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, מדע המדינה, היסטוריה, חינוך ופסיכולוגיה, כלכלה, חוק ומשפט, אנתרופולוגיה, אמנות, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד. בנוסף, יכלול כתב העת ביקורות ספרים (שראו אור בעברית ובאנגלית) העוסקים בחברה הישראלית. לצד המאמרים והסקירות במתכונת ה"קלאסית", קריאות ישראליות יכלול גם תכנים דיגיטליים נוספים המשיקים לעשייה מחקרית, כמו הרצאות אורח מצולמות, הסכתים ועבודות מתחומים המחייבים המחשות ויזואליות (למשלVisual Anthropology ). ייתכנו גם יוזמות נוספות, כגון תערוכות אמנות תמטיות מקוונות. כל החומרים בכתב העת יעברו שיפוט עמיתים מוקפד.

כתב העת יופיע במלואו ברשת ויהיה נגיש לקהל הרחב ללא תשלום (Open Access). המאמרים יופיעו באתר מייד עם סיום עריכתם, במטרה לשמור על הרלוונטיות והעדכניות שלהם.

לאתר כתב העת

Dept. of Middle Easern Studies / Political Science, Ariel University

Editor-in-Chief: Dr. Eyal Lewin

Aims and Scope:

Resilience is the ability to bounce back from a national shock and to withstand serious adversity; it is the buffer capacity of a system to absorb different forms of shock. National resilience may be found in the large array of policies and resources that countries employ in order to cope with the challenges before them. This embraces the nation’s readiness to contain a disaster and to maintain its social functions in an adaptive manner. National resilience refers to the measure to which the affected national community can react to a catastrophe in accordance with its severity and magnitude; and the ability of the affected community to recover from a low point of functionality to its normal—or even to an improved— level of functioning. National resilience in essence is the motion of a bounce-forward – the capacity of a nation to turn a crisis into a success.

NRPS provides an academic forum for original interdisciplinary studies in history, political science, sociology, military studies and political psychology regarding national resilience.

NRPS aims to publish original knowledge pertaining to matters of power, politics and influence in the wider context of nations’ abilities to develop the resilience and vitality to recover from collective hardships and bounce back.

לאתר כתב העת

Dept. of Middle Easern Studies / Political Science, Ariel University

Editor-in-Chief: Prof. Ronen A. Cohen

Aims and Scope:

To provide a unique forum for presenting original interdisciplinary articles from the social sciences, international relations and humanities that are related to the study of the broader Middle East. The journal encourages theoretical and empirical studies on broad issues that include history and contemporary political, social, economic, and cultural aspects of Middle Eastern and Central Asian countries.

JIMES is an academic house for local, regional, and international scholars who wish to publish research that exhibits high academic standards and values. JIMES is committed to publishing excellent, professional, and innovative works. By nature, JIMES is an interdisplinary journal, and the topics it covers range from Middle Eastern Studies, North Africa and Central Asia, to Islam. It explores philosophy, history, politics, and economics, from medieval to modern times.  

This journal is essential reading for all academics and decision-makers who concern themselves with understanding the modern Middle East.

JIMES strives to provide an essential resource to its readers from a variety of social science disciplines. The criteria for publication in JIMES are relevance to the journal’s aims, scientific innovation and high quality. All submissions are peer-reviewed anonymously by two referees. The journal is published simultaneously online and in print.

לאתר כתב העת

ארגונים לא פורמאליים

יו"ר: ד"ר עמירם אורן

אודות:

באתר זה תמצאו מובא מידע מצטבר על תופעה גאוגרפית ייחודית  – שטחים ביטחוניים, מחנות צבא ושטחי אימונים המשתרעים על כמחצית משטח המדינה ונמצאים בכל מרחביה, בליבה ובשוליה, בערים הגדולות והקטנות, באזורים המיושבים ובשטחים הפתוחים.

 

לינק: https://amiramoren.com/

יו"ר: תא"ל במיל' אמיר אביבי

אודות:

הביטחוניסטים הינה תנועה של מעל אלפיים קצינים בכירים, מפקדים ולוחמים מכלל זרועות הביטחון שקמה על מנת להגן על צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל באופן שיאפשר את קיומה ושגשוגה לדורי דורות. הביטחוניסטים פועלים בזירות השונות – בתקשורת, במחקר, בחינוך, מול מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם.

​אלפי חברי תנועת הביטחוניסטים משתתפים באופן פעיל במאמץ להבטיח את ביטחון ישראל והעם היהודי בהסתכלות ארוכת טווח ורב דורית במטרה לוודא שאש הציונות תמשיך לבעור.

לינק: https://www.habithonistim.co.il/

יו"ר: דן רותם, מנכ"ל

אודות:

מפקדים למען ביטחון ישראל׳ היא תנועה א-מפלגתית של בכירי מערכת הביטחון בדימוס מדרגת תא”ל ומעלה ומקביליהם בשב״כ, המוסד, משטרת ישראל והמל״ל, המקדמת היפרדות מהפלסטינים לשתי מדינות, במתווה אזורי.

בבסיס פעילות התנועה עומדת התפיסה כי הסדרים ביטחוניים-מדיניים עם העולם הערבי יחד עם קידום הסדר עם הפלסטינים על בסיס העיקרון של ׳שתי מדינות לשני עמים׳ יתרמו לביטחון ישראל ויבטיחו את צביונה לדורות, לפיכך הם מהווים יעד לאומי-ביטחוני עליון.

מאז הקמתה, עסקה התנועה, תוך התייעצות עם מומחים ישראלים ומקביליהם בעולם הערבי והמערבי, בגיבוש יוזמות ביטחוניות-מדיניות ובהצגתן הן למקבלי ההחלטות והן לציבור הישראלי.

לינק: https://www.cis.org.il/