סקירת מאמרים מס' 12

סקירת מאמרים מהארץ ומהעולם בנושא יחסי צבא-חברה

אוקטובר 2023 - מרץ 2024

פתח דבר

אנו שמחים להעביר לעיון את המהדורה ה 12 של הדו"ח הרבעוני (אם כי לאור המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר הדו"ח הפעם הוא דו רבעוני), שתכליתו עדכון על התפתחות הידע בתחום העיסוק של האגודה. הדו"ח מבוסס על עיון בכתבי עת, אתרים של גופי מחקר וממשל בישראל ובחו"ל. אנו מאמינים שחברי האגודה יכולים למצוא בדו"ח מידע עדכני, שיסיע להם בפיתוח המחקר.

המהדורה הנוכחית כוללת מאמרים וספרים שפורסמו בין החודשים אוקטובר 2023 ועד מרץ 2024 והמהדורה הבאה תכלול את החודשים אפריל -יוני .2024 הדו"ח מכיל תקצירים והפניות למאמרים, דו"חות מחקר וספרים שראו אור בתקופה האמורה. כלולים כאן ב עיקר המאמרים שנכתבו על ידי חוקרים מישראל, וכן מבחר מקורות שנכתבו בעולם. בסך הכול כלולים בסקירה הנוכחית 35 מאמרים וספרים, שלוקטו על ידי מר מתן קניגסבוך ונערכו על ידי ד"ר איתמר ריקובר.

מהי אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל?

אגודת חוקרי צבא חברה בישראל הוקמה בשנת 2012. חברי האגודה הינם כולם חוקרים העוסקים במחקר אקדמי בתחום יחסי צבאחברה והם מגיעים מדיסציפלינות שונות: חוקרי תקשורת ואנשי מדעמדינה, סוציולוגים ואנתרופולוגים, היסטוריונים וכלכלנים, משפטנים, פילוסופים, אנשי חינוך ופסיכולוגים.  בקרב החוקרים באגודה קיים שוני רב בהשקפות הפוליטיות ובגישות האסטרטגיות; אולם, המכנה המשותף המאחד אותנו לקהילייה אחת הוא התפיסה לפיה נדרש מחקר אובייקטיבי, ככל האפשר, של אופן פעילותם של המוסדות הביטחוניים, של הממשק בינם ובין שאר מוסדות המדינה, ושל חלקה של החברה בשליטה בהם.

בראש יעדיה של האגודה ניצבים קידומו, הצגתו וניתוחו של המחקר הביןתחומי המתמקד בנקודות מבט שונות ומגוונות של יחסי צבא וחברה בישראל: הקשרים בין הצבא לחברה, הממשק שבין הדרג האזרחי לדרג הצבאי, היחסים שבין הצבא ובין גופי ביטחון אחרים, וכן ההיבטים החברתיים והארגוניים השונים של הצבא. כמו כן, פועלת האגודה להפיץ את הידע המחקרי המצטבר בארץ ובחו"ל, בקרב גורמים באקדמיה, בצבא, במוסדות הביטחון, ובציבור הרחב.

האגודה בשיתוף הוצאת 'מערכות' מוציאה לאור כתב עת דושנתי בשם "חברה, צבא וביטחון לאומי". עורכת ראשית, ד"ר אלישבע רוסמןסטולמן, לעיון ניתן להיכנס לכאן.

אתר האגודה: http://www.civil-military-studies.org.il/

האגודה בויקיפדיה: לחצו כאן

האגודה בפייסבוק: לחצו כאן

יו"ר האגודה: פרופ' עוזי בן שלום.

מנכ"ל האגודה: ד"ר ריקובר איתמר.

יו"רים קודמים: פרופ' יורם פרי, פרופ' זאב דרורי, ד"ר ראובן גל (מייסד האגודה).

חברי הנהלת האגודה (לפי סדר א, ב): ד"ר אבי ביצור, פרופ' אייל בןארי, ד"ר עפרה בןישי, פרופ' עוזי בןשלום, ד"ר ראובן גל, פרופ' זאב דרורי, פרופ' אילת הראל, ד"ר רוני אור טיארג'אן, פרופ' סטיוארט כהן, פרופ' אודי לבל, ד"ר אייל לוין, פרופ' אהוד מניפז, פרופ' הלל נוסק, ד"ר כרמית פדן, פרופ' יורם פרי, ד"ר איתמר ריקובר, ד"ר איתן שמיר, פרופ' גבי שפר, ד"ר עידית שפרןגיטלמן, ד"ר דב תמרי.

יועץ משפטי: עו"ד איל נון. רו"ח: חן נוי.

להצטרפות לאגודה ניתן לפנות למנכ"ל האגודה ד"ר ריקובר איתמר בדוא"ל: itamar.rickover@gmail.com

צבא וחברה

בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח באוניברסיטאות ובקמפוסים בארה"ב כיצד מנהיגים צריכים להגיב לאירועים האחרונים בישראל ובעזה. מנהלי קמפוס רבים הגיבו באופן כללי: הבעת צער על הרג חפים מפשע, גינוי של כל צורות הגזענות, תזכורות לגבי הזכויות שמעניק התיקון הראשון לחוקה האמריקאית והצעת תמיכה פסיכולוגית לנזקקים. מה לגבי מובילי דעת קהל במקצועות הבריאות? בבתי חולים ובקמפוסים למדעי הבריאות אין בדרך כלל מחלקות למדעי המדינה, אסטרטגיה צבאית או היסטוריה, ורופאים הם רק לעתים רחוקות מומחים בתחומים אלה. האם למנהיגים בתחום הבריאות יש אחריות לדבר, כאנשי מקצוע בתחום הבריאות, על המלחמה בין ישראל לחמאס?
קישור למאמר

מאמר זה בוחן את הקשר בין סימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית )PTSD )לבין גורמים שונים כגון מידת החשיפה לאזעקות, תכונות אישיות ואלמנטים סוציו-אקונומיים בקרב אזרחים ישראלים שהושפעו מירי רקטי של חמאס. ההתמקדות הספציפית שלנו היא בהשפעת התקיפות הללו על האוכלוסייה בישראל במהלך "שומר החומות" ) מאי 2021(. הממצאים שלנו מצביעים על כך שבדרך כלל, אנשים שחוו פחות חשיפה לטילים ואזעקות, אלה המשתייכים למשפחות גדולות יותר, ובעלי רמת השכלה והכנסה גבוהים יותר נוטים פחות לחוות תסמינים פוסט טראומטיים. ממצאים אלו יכולים לסייע בתכנון אסטרטגיות מניעה להפחתת הסיכון ל-PTSD בקרב קבוצות פגיעות. הם מצביעים על התחשבות באלמנטים סוציו-אקונומיים בעת מתן שירותי בריאות הנפש למי שנפגע מתקריות אלימות וטראומה.
קישור למאמר

מאז הולדתה כמדינה ב,1948- התמודדה ישראל עם סכסוכים צבאיים, שנים של טרור ואיומים יומיומיים. 6 אירועים אלו הביאו להתייחסות למציאות זו כהקשר מיוחד לזיהוי, ניתוח והצעת פעולות קליניות וחינוכיות שמטרתן התמודדות עם טראומה שנגרמה ממלחמות וטרור. כמה חוקרים רואים במציאות הישראלית הקשר שבתוכו התפתחו מאפייניו של סכסוך בלתי פתיר, בעל השלכות משמעותיות בתחום תפיסת המציאות, בניית החברה וחזון העתיד. בנוסף לבחינת היבטים אלו, המאמר מנתח כמה מודלים של חינוך במצבי חירום שפותחו במהלך השנים בהקשרי חינוך פורמליים ובלתי פורמליים. קישור למאמר

שחרור בני הערובה במהלך העסקה עם חמאס מאז ה 24- בנובמבר ,2023 מרתק את החברה הישראלית ומעורר שאלות באשר להשפעה הפסיכולוגית של המאורע. הפסקת האש הדגישה במידה רבה אחדות לאומית חדשה שנוצרה בעקבות ההתקפה בראשות חמאס בדרום ישראל, אך גם מעלה שאלות חדשות לגבי מטרות מלחמה עתידיות.
קישור למאמר

המלחמה הנוכחית בין חמאס וישראל יכולה להשפיע על סדר היום האקלימי במזרח התיכון בכמה תחומים מרכזיים. עידן חדש של הסלמה, רגיעה ונורמליזציה במזרח התיכון, כך היה הנרטיב, היה צפוי להוריד את המתיחות באזור מוכה סכסוכים, ולתת לממשלות המקומיות ולשחקני החברה האזרחית מרחב נחוץ להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים והמתקרבים. כעת, בעקבות פלישת חמאס לישראל ופעולות התגמול של כוחות צבא ישראלים בעזה, סדר היום האקלימי של המזרח התיכון צפוי להיפגע ולהשתנות בכמה תחומים מרכזיים.
קישור למאמר

הפלישה של רוסיה לאוקראינה במרץ 2022 הדהימה את העולם והזכירה רמות של תוקפנות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה. יחד עם דיונים פוליטיים, צבאיים ודיפלומטיים, מחקר אנתרופולוגי זה תורם פרספקטיבה סוציולוגית-תרבותית באמצעות בחינת תגובות הקהילה היהודית הרפורמית הישראלית, הכוללת מהגרים דוברי רוסית, לסכסוך הרוסי-אוקראיני. המאמר מנתח כיצד המשבר דחף את המתכנסים לדיאלוג פנימי עם זהותם היהודית והשתייכותם הקהילתית הרפורמית. יתר על כן, מצב חריג זה מעצב מחדש עמדות רבניות ותגובות פולחניות יצירתיות. מחקר זה שופך אור על ההצטלבות בין תקופת משבר, כמו מלחמה, לבין התעצמותן של השקפות דתיות, גמישות פולחנית וחקירה
רפלקסיבית של מנהיגים דתיים.
קישור למאמר

החברה הישראלית מצויה במאבק על תפקידה של מערכת המשפט כבר מספר חודשים. ההפגנות לא הצליחו לשנות את מסלול הממשלה עד כה, אבל המסר העיקרי לעולם החיצון היה שהמחאות מייצגות מאבק על ערכיה הדמוקרטיים של ישראל ודחייה של פלישה דתית פונדמנטליסטית למדינה ישראלית ליברלית בסגנון מערבי. זה תואם את תפיסות המערב הנרחבות של ישראל כדמוקרטיה חילונית. עם זאת, ישראל מוגדרת כ"מדינה יהודית", ועל פי חוק היסוד של ישראל משנת ,2018 היא "מדינת הלאום של העם היהודי". נקודת ההתייחסות היחידה לשתי ההגדרות הללו היא הדת
קישור למאמר

עבור ישראלים רבים, כל דיון על העדה החרדית מתחיל ונגמר בגיוס, או יותר נכון: היעדר שירות צבאי חרדי במדינה שעדיין יש בה צבא מבוסס גיוס חובה. הפרק המובא מבקש למיין את נושא השירות הצבאי, הגיוס והמגזר החרדי, ולהדגיש את הסוגיות העיקריות במסגרת הדיון. הפרק מסתיים במחשבות על ההשלכות של מסגור סוגיית החרדים והגיוס ומה ניתן ללמוד מוויכוח הגיוס על מקומם של החרדים בחברה הישראלית הכללית.
קישור למאמר

מה חושבים היהודים בבריטניה על העימות בין ישראל ועזה? בדקנו את עמדותיהם של יהודים בבריטניה כלפי הסכסוך – בפרט, האם המשיבים אישרו את האופן שבו פעלה ממשלת ישראל במהלכו, ועד כמה המשיבים סברו שהממשלה מונעת משיקולים צבאיים או מדיניים. המאמר אף בוחן שאלות של תחושת אחריות מצד היהודים בבריטניה ואת השלכות הסכסוך על מעמדם במדינה.
קישור למאמר

מחקרים קודמים בחנו שני תרחישים שבהם בני התפוצות נלחמים על מולדת אבותם : (1( בתגובה לאיומים מיידיים, ו-(2) כאשר חוקי הגיוס של המולדת מחייבים גיוס. מחקר זה חוקר שירות צבאי בתפוצות (DMS) בישראל, שבו DMS מתרחש מרצון מחוץ למשברים חריפים או דרישות גיוס חובה. המחקר משווה את מניעי הגיוס בין שלוש קבוצות תפוצות עם קשרים מגוונים לישראל וליהדות: צפון אמריקאים, ישראלים אמריקאים ויחידים מברית המועצות לשעבר. התוצאות מראות ש-DMS מתרחש בהקשר של הגירה כאשר חיילים מכל הקבוצות מכירים בשירות כחיוני להגירה, שילוב וקבלה בישראל.
קישור למאמר

הדוקטרינה הצבאית בישראל מתעצבת בפורומים ביטחוניים־צבאיים סגורים, באופן הנגיש בלעדית ליודעי ח" ן. התוצאה היא שהעיסוק בהשלכותיה החברתיות והפוליטיות של הדוקטרינה נעלם מן העין הציבורית ואף מהמחקר. רִ יק זה, בפרט על רקע רמות האמון הגבוהות שהציבור בישראל מעניק לפיקוד הצבאי, מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל. הספר הנוכחי תורם למילוי חֶ סֶ ר זה ולכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויותיה הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל. אסופה זו חובקת אחד־עשר מאמרים, והיא מציעה כיוונים מגּוונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפו ליטית. הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר של התפנית מרחיקת הלכת שחלה בדוקטרינה מסוף שנות התשעים, ובפרט בהקשר מקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון והתוכנית הרב־שנתית ”תנופה“, אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ“ל אביב כוכבי.
קישור למאמר

תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות.
קישור למאמר

לצה"ל היסטוריה מוצלחת בשילוב אוכלוסיות "מגזריות", שלהן צרכים מיוחדים בתוך העשייה הצבאית הכוללת. לדוגמא גרעיני הנח"ל, ישיבות ההסדר והגדוד הדרוזי. לנוכח "חרבות ברזל", נדרש להחיל את המודל שפעל בעבר גם על גיוס חרדים לשירות קרבי.
קישור למאמר

בבסיס הפרסומים הקודמים שלנו עמדה הנחה מרומזת שאנשי מילואים שייכים לקבוצות חברתיות ותרבותיות מגוונות ומייצגות. במילים אחרות, לא התייחסנו במפורש לנושאים של חלוקה חברתית של חיילי מילואים. במאמר קצר זה, אנו הופכים את ההנחה הזו למשתנה כך ששאלות המפתח שעולות במחקר הן "מי משרת במילואים?" ו"מהן ההשלכות של החלוקה החברתית של חיילי מילואים?". בעוד ששאלות אלו טופלו ביחס למתגייסים ולאנשי קבע, יש מחסור במחקרים רלוונטיים על מילואים. אנו מציעים שקו ניתוח זה מאיר עוד יותר את המורכבות של חוזים ודינמיקה בין חיילי מילואים, הצבא והמדינה.
קישור למאמר

מטרת המחקר הייתה לבחון את חוויית הפינוי של תושבי עוטף עזה מביתם בזמן מבצע שומר החומות תוך התייחסות לתודעה, לרגשות ולהתנהגויות שליוו אותה וזאת באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים בקרב 30 מרואיינים. אצל המרואיינים אפשר לזהות את המערכת האינטואיטיבית המופעלת בשעת לחץ. בעת דחק יצרה האבולוציה תגובה של flight or fight – הילחם או התגונן. הואיל והתושבים אינם נלחמים באופן אקטיבי, ברירת המחדל היא הפינוי. נמצא כי המרואיינים חווים משבר אמון, בראש וראשונה כלפי המדינה ומוסדותיה. חוסר האמון ניכר אף כלפי הסולידיות החברתית שהייתה בעבר אבן היסוד של החברה הישראלית.
קישור למאמר

מטרת מחקר זה היא להעריך שכיחות של דיכאון, חרדה ומתח במדגם של הורים לחיילים ישראלים, לפי סוג השירות (קרבי לעומת אי-קרבי) ומאפיינים דמוגרפיים. מחקר חתך של מדגם נוחות של 202 הורים ישראלים שרואיינו במהלך ינואר-ספטמבר .2023 כמעט רבע (22.8%) מההורים חוו מצוקה עם רמה גבוה ה של דיכאון, חרדה או מתח. שירות קרבי (לעומת לא קרבי) היה קשור באופן מובהק למצוקה: הורים לחיילים קרביים היו בעלי סיכוי גבוה פי ארבעה לדווח על מצוקה בהשוואה להורים לחיילים לא קרביים (95% ;3.9 = OR 11.8 –1.3 :CI). שירות מסווג שמונע מהילד לחלוק מידע עם ההורים היה קשור באופן מובהק למצוקה ( 1.2-5.3 :CI 95%; 2.6 = OR). רוב ההורים במצוקה (78.3%) לא פנו לעזרה מקצועית, כאשר הרוב המכריע של אלו שפנו לסיוע היו נשים. בהתחשב בחלק ניכר של ההורים הסובלים ממצוקה נפשית שנמצא במחקר זה, במיוחד הורים לחיילים קרביים וכאלה המשרתים בתפקידים מסווגים ביותר, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להיות מודעים לקשיים של ההורים, להיות פעילים באיסוף מידע על רווחתם הנפשית, ולהיות מוכנים לספק עזרה מקצועית.
קישור למאמר

משנת 1994 התמודדה ישראל עם גלי טרור שונים כתוצאה מהסכמי אוסלו שהעבירו את השליטה בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, מישראל לידי הרשות הפלסטינית. במאמר זה תיסקר ההיסטוריה הביטחונית של העימות האלים בין ישראל לפלסטינים ביהודה ושומרון, החל בחתימה על הסכם אוסלו הראשון, דרך תקופת האינתיפאדה השנייה (סוף שנת 2000) ועד אוגוסט 2023 . מטרת המאמר היא לסקור, לנתח ולהציג את ההבדלים בהתנהלותה הביטחונית של ישראל לאורך השנים, וללמוד מכך על הצלחות וכישלונות בצמצום הטרור הפלסטיני מיהודה ושומרון. המאמר מחולק לשישה פרקים שונים, שבהם מנותח תהליך השתנות התפישות וההתנהלות הישראלית ברמה המדינית וברמה הצבאית ביחס לרשות הפלסטינית. המחקר מראה כיצד הגבירה ישראל בהדרגה את תקיפותיה ואת עוצמתה הצבאית נגד מחוללי הטרור בשטחי
הרשות הפלסטינית מתחילת האינתיפאדה השנייה ועד צמצום ניכר של הטרור הפלסטיני בשנים 2004 – .2005 בהתאמה, המחקר מראה כי ככל שישראל הגבירה את הלחץ הצבאי שלה וחתרה להכרעת הטרור, כך הצטמצם הטרור נגדה באיכות ובכמות.
קישור למאמר

הצבא, הממשלה וארגוני ביטחון נוספים

לאחר המתקפה של חמאס על ישראל והתגובה הצבאית שלאחר מכן, מספר התקריות האנטישמיות בגרמניה עלה משמעותית – כולל באוניברסיטאות. התקשורת מדווחת על רגשות אנטי -ישראליים, וסטודנטים יהודים מרגישים מאוימים ומותקפים. אוניברסיטת קונסטנץ ערכה סקר בקרב סטודנטים בדצמבר 2023 כדי להעריך את אקלים הדעות הנוכחי על המלחמה בישראל וברצועת עזה, הנכונות למחות בגרמניה, תפיסת האנטישמיות בחברה ובאוניברסיטאות ולבסוף, עמדות
אנטישמיות בקרב סטודנטים. למעלה מ2,000- סטודנטים שנרשמו באוניברסיטאות בגרמניה השתתפו. בעוד שרובם המכריע של התלמידים רואים בהתקפה של חמאס על ישראל מעשה טרור אכזרי, קבוצה של כ- 12% רואה בהתקפה חלק ממאבק לגיטימי לשחרור פלסטיני. גם התגובה הצבאית של ישראל נתפסת בביקורתיות על ידי הרוב, וגישה זו ביקורתית אף יותר בקרב התלמידים הנסקרים מאשר בקרב כלל האוכלוסייה.

קישור למאמר

צבא במרבית המדינות, הוא אחד הארגונים המרכזיים והגדולים במדינה. מאז ראשית ימי המדינה הדרג הצבאי קיבל על עצמו אחריות ממלכתית רחבת היקף החורגת מהמקובל במדינות דמוקרטיות. אגף המודיעין בתחום הערכת המודיעין הלאומית ואגף התכנון בתחום התכנון המדיני־אסטרטגי, נהנו ממעמד של מקור כמעט בלעדי להערכות מודיעין ולתכנון בתחום המדיני־ביטחוני. מטרת המאמר היא לבחון ולתאר את מידת השפעתו של הדרג הצבאי על הדרג המדיני בדגש על
תחומי התכנון המדיני־אסטרטגי והערכת המודיעין הלאומית. המאמר דן בשאלה מהי מידת השפעתו של הדרג הצבאי, כארגון ביורוקרטי, על הדרג המדיני בתהליך קבלת החלטות בתחום הביטחוני־מדיני והטענה היא שההחלטה המתקבלת בנושאי חוץ וביטחון לא תמיד נוטה לכיוון הארגון בעל העוצמה הרבה יותר. לצורך זה, אבחן את מודל הדינמיקה הביורוקרטית־ארגונית כפי שהיא באה לידי ביטוי בישראל בתקופת האינתיפאדה הראשונה.

נקודת המוצא של המודל הביורוקרטי־ארגוני לקבלת החלטות שפותח על ידי הלפרין ואליסון היא שישנה הטרוגניות ארגונית בתוך המערכת הממשלתית, וההחלטה המתקבלת משקפת את האינטרסים השונים ואת העוצמות השונות של מקבלי ההחלטות והארגונים המשתתפים בתהליך, באופן הנוטה לכיוון בעלי העוצמה הרבה יותר.

קישור למאמר

מחקר זה מציע קריאה חדשה ביצירה ”על המלחמה“ מאת קלאוזביץ בדגש על רעיון השלום. מחקרים שנערכו על הספר הדגישו בעיקר את מקומו בהקשרים היסטוריים או בדיון על תובנות והקשרים אסטרטגיים הרלבנטיים לזמננו. כך למשל הנחת מוצא מקובלת היא שקלאוזביץ עודד את הפרדת הסמכויות והציב את הסמכות הפוליטית מעל זו הצבאית באמירה כי המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. לעומת זאת, מחקר זה מדגים כי חקירת היצירה מתוך פריזמה של תפקיד השלום בה, מעידה כי מטרת הספר היא להשתמש באופן אינסטרומנטלי בממשלה ובעם ולצמצם את מלוא תפקידם והשפעתם על תופעת המלחמה. צמצום זה מגביל את מנעד האפשרויות של הממשלה לאמץ את המלצת ראשי הצבא לסוג המלחמה המומלץ ובאחריותה לדאוג שלא יהיו בריתות נגד המדינה. גם העם הופך לכלי שרת נוסף להגנה על המדינה בידי הצבא ותו לא.


קישור למאמר

אחד ה היבטים של רוח הזמן הפופוליסטית הנוכחית הוא הפוליטיזציה של הצבא, שמוסיפה לרשימה ההולכת וגדלה של הסכנות שעומדות בפני הדמוקרטיות כיום. ישראל, שחוותה פופוליזם לאומני משלה מאז ,2010 מייצגת מקרה חריג בכל הנוגע למימד האזרחי-צבאי. בניגוד לדפוס האופייני של מנהיגים פופוליסטים המגבירים את השפעת הצבא כדי לחזק את כוחם, בישראל, פוליטיקאים פופוליסטים ביקשו לרסן את הצמרת הצבאית מתהליך קבלת ההחלטות, והגיעו עד כדי דה-לגיטימציה שלהם על ידי הצגתם כחלק מהאליטה ה"שמאלנית". מאמר זה מעלה שתי טענות סיבתיות הנוגעות למקרה הישראלי. ראשית, כישלונות צבאיים ומהלכים מדיניים- דיפלומטיים הקשורים לצבא הפחיתו את המוניטין ש ל צבא ההגנה לישראל. שנית, פוליטיקאים מהימין לרוב רואים בצמרת הצבא יריבים פוליטיים פוטנציאליים, בהתחשב בנוהג המקובל בישראל של גנרלים רמי דרג הנכנסים לפוליטיקה עם פרישה לגמלאות.

קישור למאמר

הספר מתאר את תהליך הרפורמה במגזר הביטחוני בישראל, יעילותו והשלכותיו.

קישור לספר

מאמר זה בוחן כיצד מיעוטים שאינם אזרחים חווים שירות צבאי, תוך התמקדות בילדים של מהגרי עבודה בינלאומיים ששירתו בצבא ההגנה לישראל. באמצעות מחקר איכותני וכמותי, אנו בוחנים הכלה ושייכות בקרב ילדים של מהגרי עבודה ששירתו בצה"ל. הממצאים שלנו מצביעים על כך שהשירות הצבאי אפשר להם להתגבר על גבולות ההדרה שחוו בילדותם בשלוש דרכים. שלושת ההיבטים הללו הקלו על הכלה ותחושת שייכות לילדים אלה שנדחקו בעבר לשוליים, ובמקביל גם
הגבירו את הלגיטימיות שלהם בחברה הישראלית.

קישור לספר

מתקפת הטרור של חמאס שאירעה ב7- באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה הותירו את החברה הישראלית בטראומה עקב ריבוי האזרחים הנרצחים ומותם של רבים מאנשי כוחות הביטחון הישראליים. לכך נוספה האכזריות של המעשים שבוצעו נגד הקורבנות, שכללו התעללות וחטיפת ילדים, נוער, נשים ומבוגרים. בעקבות התקפות טרור ואסונות, מדינות מיישמות מדיניות שנועדה לענות על הצרכים של אלה שנפגעו ישירות, כמו גם לצרכים של האוכלוסייה הכללית. מטרת מסמך זה היא לסייע ביישום המדיניות הישראלית הקיימת, ולפתח התערבויות חדשות המבוססות על תובנות מהספרות על השפעת אסונות על קהילות ושל אובדן ושכול על יחידים ומשפחות, וכן על הצרכים הספציפיים של השכול.

קישור לספר

מחקר זה בוחן את ההבניה החברתית של הגבריות בחברה הישראלית, תוך התמקדות בקשר בין זהות גברית, שירות צבאי קודם ומעורבות עכשווית בריצה למרחקים ארוכים. הממצאים שופכים אור על המשמעות של ניסיון השירות הצבאי וניצול השיח הצבאי כאסטרטגיות המשמשות רצים כדי לנווט את אתגרי הריצה למרחקים ארוכים ולחזק את זהותם הגברית. מתברר כי השתלבותן של נשים בתחומים גבריים מסורתיים של פעילות גופנית אינטנסיבית מהווה איום על הדומיננטיות הגברית, ומעוררת תגובות שונות מגברים, כגון אימוני ספורט מוגברים ושימוש בשפה סקסיסטית ותוקפ נית. מנגנוני התמודדות אלו תורמים להנצחת הדומיננטיות הגברית בתחום הריצה למרחקים ארוכים ובמקביל מספקים לרצים לגברים חוויה פסאודו-מתקנת הקשורה להיסטוריה האישית שלהם של מעורבות צבאית לא קרבית.

קישור לספר

כיצד מתמודדים בוגרי החינוך הביתי עם השירות הצבאי? שאלה זו משמעותית במיוחד בישראל שבה שירות החובה הוא חלק מרכזי בחברה היהודית- ישראלית. מאמר זה בחן את גיוסם של בוגרי חינוך ביתי לצבא הישראלי ואת ניסיון השירות שלהם, תוך שימוש במדגם של 15 בוגרים, שמונה מהם שירתו בצבא או עמדו לשרת בקרוב. הסיבות לבחירה שלא לשרת נמצאו דומות למקובל בחברה הישראלית ונובעות מסיבות דתיות, משפחתיות ואידיאולוגיות; עם זאת, נראה כי לאלו בחינוך ביתי יש יותר ברירה אם לשרת, ומכאן שהחלטתם לשרת משקפת מחויבות אישית מיוחדת. נמצא כי בוגרי החינוך הביתי נתקלו בקשיים בגיוס לצבא הישראלי, אך רובם הצליחו להתגבר על קשיים אלו והתקשו מעט להתמודד עם המשמעת הנוקשה של הצבא.

קישור לספר

בישראל מרבית האזרחים מחויבים לשרת בצבא לתקופת חובה ולאחר מכן בכוחות המילואים כ-21–45 ימים בשנה עד גיל .עם זאת' במהלך שנת 2023 חיילי מילואים רבים נקשרו למחאה החברתית בישראל. מתנגדים אלה למדיניות הממשלה הביעו את מחאתם, ואמרו בקול רם וברור שאם החקיקה תימשך, הם לא ישרתו אלא אם תפרוץ מלחמה; ואכן, רבים מהם כבר עזבו את המילואים רק כדי להצטרף מחדש כשהחלה מלחמת "חרבות ברזל".

וכך, מבלי שהתכוון לכך, הפך הצבא לשחקן פוליטי במאבק הפוליטי המתנהל כיום בישראל. המחאה הרחבה בישראל והמספר האדיר של חיילי המילואים שהביעו החלטה שלא להתייצב למילואים הם אינדיקציות לתופעה חברתית חסרת תקדים הראויה לתשומת לב. איך אנחנו, כחוקרים ביקורתיים, מתארים את הזהות של הצבא? איך אנחנו מפרשים מצבים שבהם הצבא דמוקרטי יותר מהממשלה?

קישור לספר

הארגון והמקצוע הצבאי

מדוע מערכת השילוב של ותיקי צה"ל עובדת כל כך טוב בישראל? במאמר זה, נטען שגיוס וגודלהשל מדינה (ניצול גודל האוכלוסייה כפרוקסי לגודל טריטוריאלי) קשורים להצלחת ההשתלבות מחדש של ותיקים בחברה. כתוצאה מכך, הון צבאי, המתקבל באמצעות גיוס חובה, מוגבל, מבודד, ממוקד ורווי בקרב אוכלוסיה קטנה של אנשים שחיים במרחב צפוף גיאוגרפית שבו ניתן לחלוק את שפע הידע והמיומנויות שהושגו בצבא בחברה.


קישור למאמר

מאמר מערכת מיוחד זה מתמקד בהפרעות שינה אפשריות והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מאמר מערכת זה עשוי להיחשב גם כחלק מהמחויבות האזרחית שלנו כפרסום מדעי, במיוחד כזה המייצג חברה מדעית (החברה ההודית לחקר השינה או ISSR) ליידע את מקבלי ההחלטות הפוליטיות על ההשפעות של סכסוכים מזוינים בעולם של היום על הבריאות הנפשית של חלקים נרחבים מאוכלוסיית העולם. מלחמות מתנהלות סביב יישוב מחלוקות, אבל גם על יצירת עתיד טוב יותר, ולכן, לוחמים צריכים להיות מודעים לחלוטין להשלכות של לוחמה מודרנית.


קישור למאמר

בשנים האחרונות עסק המטכ"ל בהטמעת תפיסת הנגד כמפקד ובהכשרת הנגדים בציר הפיקודי. עם זאת, נראה כי התפיסה עסקה בעיקר בהיבטי שגרה. בשל מצב המלחמה, הדורש כישורים נוספים, יש לבנות הכשרה קצרה, תוך כדי לחימה, העשויה לשפר את הכשירות המבצעית של היחידות ולסייע גם בחזרה לשגרה.


קישור למאמר

מאמר זה תורם לספרות המתארת סדר חברתי צבאי, התגלמות והתנגדות ממסדית. המוסד הצבאי ידוע כמתנגד לשינוי, ומחקרים רבים הוקדשו לאתגרים לסדר המגדרי של הצבא. תחום אחד שזכה לתשומת לב מועטה, עם זאת, הוא חוסר הרצון של צבאות רבים במערב להקל על טבעונות במהלך השירות למרות הביקוש הגובר לאפשרויות מזון טבעוניות, גיוון וקיימות. בהסתמך על מחקר על הסדר החברתי הצבאי ותיאוריית המגדר, המאמר מפרק אלמנטים וייצוגים סותרים של גופים צבאיים וטבעוניים, ומציגה את הרתיעה הזו כהתנגדות ממסדית. בדרך כלל, הצבא אינו מציע מניעים לעמדתו – מה שמקשה על זיהוי הבעיה ופתירתה. כתוצאה מכך, טבעונים מושתקים ומודרים ו לא מאפשרים להם להיכנס לצבא. המדינות המכוסות במחקר הן ארה"ב, קנדה, בריטניה, פורטוגל, שוויץ, שוודיה, פינלנד, נורבגיה וישראל. רק צבא אחד – הישראלי – מאמצים במפורש את הטבעונות.


קישור למאמר

ב־ 14 במאי 1948 הכריז דוד בן־גוריון, ראש ממשלתה הזמני של ישראל, על הקמת המדינה היהודית. בעקבות זאת פלשו מדינות ערב למדינת ישראל ופתחו במלחמה כוללת שמטרתה לבטל בכוח את הכרזת העצמאות. סכנת הפלישה לישראל מצד חמשת צבאות ערב בראשות צבא מצרים (לצד סוריה, ירדן, עיראק ולבנון) הייתה ידועה עוד קודם לכן. לראשי ארגון ההגנה בהנהגת בן־גוריון, שעמד בראש מערכת הביטחון של היישוב היהודי בארץ, היה ברור כי נוכח כוחו האווירי של צבא מצרים, והעובדה שלהגנה היו רק מטוסים קלים אחדים ולא היה בנמצא ולו מטוס קרב אחד – יש לרכוש לאלתר מטוסי קרב ולהכשיר טייסים לתפעולם. בדיון שלהלן יתואר כיצד רכש צה“ל 25 מטוסי קרב מסוג מסרשמיט־אוויה ו־ 50 מטוסים מסוג ספיטפייר, וכיצד תִ כנן צה“ל להכשיר את טייסי חיל האוויר הישראלי עם קום המדינה לטיסה במטוסים מהדגמים האלו.


קישור למאמר.

תרבות, כוח אדם ומשאבי אנוש

המאמר מציג מודל, על פיו צבאות שצריכים להתכונן למלחמה נוספת מייד אחרי מלחמה שהיה בהכישלון/טראומה, מתנהגים בדפוס הכולל שלושה שלבים:
1). מענה שמבוסס על מיומנות הכוחות;
2). מענה שמבוסס על הרחבה כמותית של היכולת, שנתפסה כחסרה במלחמה שהסתיימה;
3). מענה
חדש וייעודי לאתגר שהתברר במלחמה. הבעיה היא שהשקעת יתר בשלב השני, על ולה לשחוק את המשאבים ואת הקשב הניהולי הנדרשים למימוש השלב השלישי. צה"ל כעת, לאור טראומת ההגנה ב7- באוקטובר, צפוי להשקיע השקעת יתר בהרחבה כמותית של יכולות ההגנה בגבולות ושל המענה ההתקפי הקיים. מצב זה עלול לפגוע במעבר מוקדם יותר לשלב השלישי – מענה ייעודי לאתגרי ההגנה וההתקפה בלבנון.


קישור למאמר

המוקד המרכזי של הספר הוא כיצד המלחמות החדשות של ישראל מול איראן ושותפיה שונות מאלו שנלחמו בין 1948 ל- .1982 מאז, צבא ההגנה לישראל (צה"ל) נלחם בכמה עימותים ובמספר רב של פעולות קטנות יותר נגד גורמים לא מדינתיים כמו חיזבאללה וחמאס, וכן היו מעורבים ב'מלחמה קרה' ארוכת שנים עם איראן, בעיקר על תוכנית הגרעין. הסופר ד"ר אהוד עילם חוקר את הלקחים שלמדה ישראל בסכסוכים אלה, וכיצד הם השפיעו על האסטרטגיה והדוקטרינה. הוא
גם עורך הערכה חדשה וחשובה של מבנה צה"ל, ומעריך את יכולתו בלחימה באיראן ובעלות בריתה. ספר זה חיוני לכל מי שרוצה להבין את ההווה והעתיד של המזרח התיכון.

קישור לספר

מאז תחילת המאה ה,21- נעשה שימוש הולך וגובר ברחפנים למטרות צבאיות. היו חששות שעבודתם של טייסי רחפנים דומה למשחק וידאו ונטען כי טייסי רחפנים פחות נוטים לפתח בעיות נפשיות מחיילים אחרים. הנחה כזו עלולה להגביר את הסטיגמטיזציה אך מחקר אמפירי חסר.

למחקר זה רואיינו 11 נשאלים אשר נדגמו מארצות הברית, הולנד וישראל בגלל התובנה שלהם לגבי סביבת העבודה של טייסי רחפנים. המשיבים הללו כללו חוקרים, מטפל ואנשי צבא. הם הציעו שטייסי מזל"טים אכן מתמודדים עם בעיות נפשיות בגלל עבודתם ושבשל המרחק שלהם לשדה הקרב, יש יותר סטיגמטיזציה של בעיות אלו. עם זאת, ממצאים אלה שונים בין מדינות ויחידות.


קישור למאמר