סקירת מאמרים מס' 12

בחודשים האחרונים מתנהל ויכוח באוניברסיטאות ובקמפוסים בארה"ב כיצד מנהיגים צריכים להגיב לאירועים האחרונים בישראל ובעזה. מנהלי קמפוס רבים הגיבו באופן כללי: הבעת צער על הרג חפים מפשע, גינוי של כל צורות הגזענות, תזכורות לגבי הזכויות שמעניק התיקון הראשון לחוקה האמריקאית והצעת תמיכה פסיכולוגית לנזקקים. מה לגבי מובילי דעת קהל במקצועות הבריאות? בבתי חולים ובקמפוסים למדעי הבריאות אין בדרך כלל מחלקות למדעי המדינה, אסטרטגיה צבאית או היסטוריה, ורופאים הם רק לעתים רחוקות מומחים בתחומים אלה. האם למנהיגים בתחום הבריאות יש אחריות לדבר, כאנשי מקצוע בתחום הבריאות, על המלחמה בין ישראל לחמאס?
קישור למאמר

מאמר זה בוחן את הקשר בין סימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית )PTSD )לבין גורמים שונים כגון מידת החשיפה לאזעקות, תכונות אישיות ואלמנטים סוציו-אקונומיים בקרב אזרחים ישראלים שהושפעו מירי רקטי של חמאס. ההתמקדות הספציפית שלנו היא בהשפעת התקיפות הללו על האוכלוסייה בישראל במהלך "שומר החומות" ) מאי 2021(. הממצאים שלנו מצביעים על כך שבדרך כלל, אנשים שחוו פחות חשיפה לטילים ואזעקות, אלה המשתייכים למשפחות גדולות יותר, ובעלי רמת השכלה והכנסה גבוהים יותר נוטים פחות לחוות תסמינים פוסט טראומטיים. ממצאים אלו יכולים לסייע בתכנון אסטרטגיות מניעה להפחתת הסיכון ל-PTSD בקרב קבוצות פגיעות. הם מצביעים על התחשבות באלמנטים סוציו-אקונומיים בעת מתן שירותי בריאות הנפש למי שנפגע מתקריות אלימות וטראומה.
קישור למאמר

שחרור בני הערובה במהלך העסקה עם חמאס מאז ה 24- בנובמבר ,2023 מרתק את החברה הישראלית ומעורר שאלות באשר להשפעה הפסיכולוגית של המאורע. הפסקת האש הדגישה במידה רבה אחדות לאומית חדשה שנוצרה בעקבות ההתקפה בראשות חמאס בדרום ישראל, אך גם מעלה שאלות חדשות לגבי מטרות מלחמה עתידיות.
קישור למאמר

המלחמה הנוכחית בין חמאס וישראל יכולה להשפיע על סדר היום האקלימי במזרח התיכון בכמה תחומים מרכזיים. עידן חדש של הסלמה, רגיעה ונורמליזציה במזרח התיכון, כך היה הנרטיב, היה צפוי להוריד את המתיחות באזור מוכה סכסוכים, ולתת לממשלות המקומיות ולשחקני החברה האזרחית מרחב נחוץ להתמודדות עם האתגרים הנוכחיים והמתקרבים. כעת, בעקבות פלישת חמאס לישראל ופעולות התגמול של כוחות צבא ישראלים בעזה, סדר היום האקלימי של המזרח התיכון צפוי להיפגע ולהשתנות בכמה תחומים מרכזיים.
קישור למאמר

הפלישה של רוסיה לאוקראינה במרץ 2022 הדהימה את העולם והזכירה רמות של תוקפנות שלא נראו מאז מלחמת העולם השנייה. יחד עם דיונים פוליטיים, צבאיים ודיפלומטיים, מחקר אנתרופולוגי זה תורם פרספקטיבה סוציולוגית-תרבותית באמצעות בחינת תגובות הקהילה היהודית הרפורמית הישראלית, הכוללת מהגרים דוברי רוסית, לסכסוך הרוסי-אוקראיני. המאמר מנתח כיצד המשבר דחף את המתכנסים לדיאלוג פנימי עם זהותם היהודית והשתייכותם הקהילתית הרפורמית. יתר על כן, מצב חריג זה מעצב מחדש עמדות רבניות ותגובות פולחניות יצירתיות. מחקר זה שופך אור על ההצטלבות בין תקופת משבר, כמו מלחמה, לבין התעצמותן של השקפות דתיות, גמישות פולחנית וחקירה
רפלקסיבית של מנהיגים דתיים.
קישור למאמר

החברה הישראלית מצויה במאבק על תפקידה של מערכת המשפט כבר מספר חודשים. ההפגנות לא הצליחו לשנות את מסלול הממשלה עד כה, אבל המסר העיקרי לעולם החיצון היה שהמחאות מייצגות מאבק על ערכיה הדמוקרטיים של ישראל ודחייה של פלישה דתית פונדמנטליסטית למדינה ישראלית ליברלית בסגנון מערבי. זה תואם את תפיסות המערב הנרחבות של ישראל כדמוקרטיה חילונית. עם זאת, ישראל מוגדרת כ"מדינה יהודית", ועל פי חוק היסוד של ישראל משנת ,2018 היא "מדינת הלאום של העם היהודי". נקודת ההתייחסות היחידה לשתי ההגדרות הללו היא הדת
קישור למאמר

עבור ישראלים רבים, כל דיון על העדה החרדית מתחיל ונגמר בגיוס, או יותר נכון: היעדר שירות צבאי חרדי במדינה שעדיין יש בה צבא מבוסס גיוס חובה. הפרק המובא מבקש למיין את נושא השירות הצבאי, הגיוס והמגזר החרדי, ולהדגיש את הסוגיות העיקריות במסגרת הדיון. הפרק מסתיים במחשבות על ההשלכות של מסגור סוגיית החרדים והגיוס ומה ניתן ללמוד מוויכוח הגיוס על מקומם של החרדים בחברה הישראלית הכללית.
קישור למאמר

מה חושבים היהודים בבריטניה על העימות בין ישראל ועזה? בדקנו את עמדותיהם של יהודים בבריטניה כלפי הסכסוך – בפרט, האם המשיבים אישרו את האופן שבו פעלה ממשלת ישראל במהלכו, ועד כמה המשיבים סברו שהממשלה מונעת משיקולים צבאיים או מדיניים. המאמר אף בוחן שאלות של תחושת אחריות מצד היהודים בבריטניה ואת השלכות הסכסוך על מעמדם במדינה.
קישור למאמר

מחקרים קודמים בחנו שני תרחישים שבהם בני התפוצות נלחמים על מולדת אבותם : (1( בתגובה לאיומים מיידיים, ו-(2) כאשר חוקי הגיוס של המולדת מחייבים גיוס. מחקר זה חוקר שירות צבאי בתפוצות (DMS) בישראל, שבו DMS מתרחש מרצון מחוץ למשברים חריפים או דרישות גיוס חובה. המחקר משווה את מניעי הגיוס בין שלוש קבוצות תפוצות עם קשרים מגוונים לישראל וליהדות: צפון אמריקאים, ישראלים אמריקאים ויחידים מברית המועצות לשעבר. התוצאות מראות ש-DMS מתרחש בהקשר של הגירה כאשר חיילים מכל הקבוצות מכירים בשירות כחיוני להגירה, שילוב וקבלה בישראל.
קישור למאמר

הדוקטרינה הצבאית בישראל מתעצבת בפורומים ביטחוניים־צבאיים סגורים, באופן הנגיש בלעדית ליודעי ח" ן. התוצאה היא שהעיסוק בהשלכותיה החברתיות והפוליטיות של הדוקטרינה נעלם מן העין הציבורית ואף מהמחקר. רִ יק זה, בפרט על רקע רמות האמון הגבוהות שהציבור בישראל מעניק לפיקוד הצבאי, מרדד את הדיון הציבורי ופוגם ביכולתם של מקבלי החלטות להשפיע על עקרונות הדוקטרינה, לא כל שכן ביכולתם להפעיל עליה פיקוח אזרחי יעיל. הספר הנוכחי תורם למילוי חֶ סֶ ר זה ולכינון גוף ידע אקדמי לעיון במשמעויותיה הסוציו־פוליטיות של הדוקטרינה הצבאית בישראל. אסופה זו חובקת אחד־עשר מאמרים, והיא מציעה כיוונים מגּוונים לקריאת הדוקטרינה כטקסט המאפשר לזהות ולנתח תהליכים מרכזיים ביחסי צבא וחברה בישראל, ביחסי הדרגים המדיני והצבאי, ובאופן שבו הצבא עצמו מפרש את הדוקטרינה ומבקש להשפיע באמצעותה על סביבתו החברתית והפו ליטית. הניתוח המוצע בספר נעשה בהקשר של התפנית מרחיקת הלכת שחלה בדוקטרינה מסוף שנות התשעים, ובפרט בהקשר מקרה הבוחן של תפיסת ההפעלה לניצחון והתוכנית הרב־שנתית ”תנופה“, אשר קודמו במהלך כהונת הרמטכ“ל אביב כוכבי.
קישור למאמר

תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות.
קישור למאמר

לצה"ל היסטוריה מוצלחת בשילוב אוכלוסיות "מגזריות", שלהן צרכים מיוחדים בתוך העשייה הצבאית הכוללת. לדוגמא גרעיני הנח"ל, ישיבות ההסדר והגדוד הדרוזי. לנוכח "חרבות ברזל", נדרש להחיל את המודל שפעל בעבר גם על גיוס חרדים לשירות קרבי.
קישור למאמר

בבסיס הפרסומים הקודמים שלנו עמדה הנחה מרומזת שאנשי מילואים שייכים לקבוצות חברתיות ותרבותיות מגוונות ומייצגות. במילים אחרות, לא התייחסנו במפורש לנושאים של חלוקה חברתית של חיילי מילואים. במאמר קצר זה, אנו הופכים את ההנחה הזו למשתנה כך ששאלות המפתח שעולות במחקר הן "מי משרת במילואים?" ו"מהן ההשלכות של החלוקה החברתית של חיילי מילואים?". בעוד ששאלות אלו טופלו ביחס למתגייסים ולאנשי קבע, יש מחסור במחקרים רלוונטיים על מילואים. אנו מציעים שקו ניתוח זה מאיר עוד יותר את המורכבות של חוזים ודינמיקה בין חיילי מילואים, הצבא והמדינה.
קישור למאמר

מטרת המחקר הייתה לבחון את חוויית הפינוי של תושבי עוטף עזה מביתם בזמן מבצע שומר החומות תוך התייחסות לתודעה, לרגשות ולהתנהגויות שליוו אותה וזאת באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים בקרב 30 מרואיינים. אצל המרואיינים אפשר לזהות את המערכת האינטואיטיבית המופעלת בשעת לחץ. בעת דחק יצרה האבולוציה תגובה של flight or fight – הילחם או התגונן. הואיל והתושבים אינם נלחמים באופן אקטיבי, ברירת המחדל היא הפינוי. נמצא כי המרואיינים חווים משבר אמון, בראש וראשונה כלפי המדינה ומוסדותיה. חוסר האמון ניכר אף כלפי הסולידיות החברתית שהייתה בעבר אבן היסוד של החברה הישראלית.
קישור למאמר

מטרת מחקר זה היא להעריך שכיחות של דיכאון, חרדה ומתח במדגם של הורים לחיילים ישראלים, לפי סוג השירות (קרבי לעומת אי-קרבי) ומאפיינים דמוגרפיים. מחקר חתך של מדגם נוחות של 202 הורים ישראלים שרואיינו במהלך ינואר-ספטמבר .2023 כמעט רבע (22.8%) מההורים חוו מצוקה עם רמה גבוה ה של דיכאון, חרדה או מתח. שירות קרבי (לעומת לא קרבי) היה קשור באופן מובהק למצוקה: הורים לחיילים קרביים היו בעלי סיכוי גבוה פי ארבעה לדווח על מצוקה בהשוואה להורים לחיילים לא קרביים (95% ;3.9 = OR 11.8 –1.3 :CI). שירות מסווג שמונע מהילד לחלוק מידע עם ההורים היה קשור באופן מובהק למצוקה ( 1.2-5.3 :CI 95%; 2.6 = OR). רוב ההורים במצוקה (78.3%) לא פנו לעזרה מקצועית, כאשר הרוב המכריע של אלו שפנו לסיוע היו נשים. בהתחשב בחלק ניכר של ההורים הסובלים ממצוקה נפשית שנמצא במחקר זה, במיוחד הורים לחיילים קרביים וכאלה המשרתים בתפקידים מסווגים ביותר, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות להיות מודעים לקשיים של ההורים, להיות פעילים באיסוף מידע על רווחתם הנפשית, ולהיות מוכנים לספק עזרה מקצועית.
קישור למאמר

משנת 1994 התמודדה ישראל עם גלי טרור שונים כתוצאה מהסכמי אוסלו שהעבירו את השליטה בשטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, מישראל לידי הרשות הפלסטינית. במאמר זה תיסקר ההיסטוריה הביטחונית של העימות האלים בין ישראל לפלסטינים ביהודה ושומרון, החל בחתימה על הסכם אוסלו הראשון, דרך תקופת האינתיפאדה השנייה (סוף שנת 2000) ועד אוגוסט 2023 . מטרת המאמר היא לסקור, לנתח ולהציג את ההבדלים בהתנהלותה הביטחונית של ישראל לאורך השנים, וללמוד מכך על הצלחות וכישלונות בצמצום הטרור הפלסטיני מיהודה ושומרון. המאמר מחולק לשישה פרקים שונים, שבהם מנותח תהליך השתנות התפישות וההתנהלות הישראלית ברמה המדינית וברמה הצבאית ביחס לרשות הפלסטינית. המחקר מראה כיצד הגבירה ישראל בהדרגה את תקיפותיה ואת עוצמתה הצבאית נגד מחוללי הטרור בשטחי
הרשות הפלסטינית מתחילת האינתיפאדה השנייה ועד צמצום ניכר של הטרור הפלסטיני בשנים 2004 – .2005 בהתאמה, המחקר מראה כי ככל שישראל הגבירה את הלחץ הצבאי שלה וחתרה להכרעת הטרור, כך הצטמצם הטרור נגדה באיכות ובכמות.
קישור למאמר