שלום לכולם!
1. בניגוד לדרכנו, לפתוח עדכון בפרסומי החברים, אני חורג הפעם ממנהג זה לכבוד האירוע המרכזי של האגודה – כנס כנרת השלישי – שיתקיים בעוד חודשיים בדיוק, כמתוכנן, במכללת כנרת.
מצורפת כאן, לפיכך, אגרת יו"ר האגודה, העוסקת בכנס.
גם מי שלא הגיש הצעה לכנס, וחפץ להשתתף כשומע, מוזמן גם מוזמן, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות הקישור –
https://secure.cardcom.co.il/External/ExternalClearingPage3.aspx?TerminalNumber=27088&extgroupid=1&languages=he
את הלינה יש להסדיר באמצעות אחד מן המקומות המופיעים במסמך המצורף למכתב זה, מסמך מידע על מקומות הלינה.
2. בתחילת החודש התקיים בשיקאגו, כמדי שנתיים כנס ה-IUS, שבו הייתה נציגות מכובדת של כעשרה חוקרים מישראל. בערב הבכורה החגיגי הוענק פרס מאמר הדוקטורנט המצטיין לאלעד פופוביץ', על מחקרו הנושא את השם [בתרגום חופשי]: "סוגיות אתיות בהפעלת רובוטים קטלניים".
3. ציפי ישראלי ואלישבע רוסמן עושות זאת שוב. ממש תלמה ולואיז של מחקרי צבא חברה. זה עתה התפרסם מאמר משותף לשתיהן ברס-מיליטריס. המאמר בוחן את השינוי בייצוג זהותו של החייל הישראלי, מתפיסה קולקטיביסטית לתפיסה אינדיווידואליסטית. השינוי, כמובן, משקף רק מימד אחד של שינוי כולל שחל בחברה כולה. כדי לעמוד על הסיבות לתמורות נחקרו 1800 פריטי עתונות יומית כתובה, והמסקנות [שכדאי להעמיק ולקרוא במאמר עצמו!] מתבהרות במחקר. לקריאת המאמר המלא, כדאי לעיין בקישור –
http://resmilitaris.net/index.php?ID=1022280
4. ובאותו גליון עצמו של רס-מיליטריס, מאמרו של יגיל לוי, אשר מניח, כנקודת מוצא, שעם הדעיכה בערוב אזרחים בענייני צבא בעולם המערבי, ירד גם מיקוד המחקר בהשפעת הצבא על החברה. דווקא בעידן ה"אזרוח", קורא המאמר לחוקרים להתרכז בשלושה מוקדי עניין: ניהול משאבי אנוש בקהילה, שליטת הסקטור האזרחי, ומגוון שיטות הניהול הקיימות. המחקר, על פי יגיל, צריך להציף סוגיות של שליטת הקהילה האזרחית בדמוקרטיות המתועשות על האופן שבו המדינה מפעילה את יכולותיה הצבאיות. לקריאת המאמר המלא כדאי לעיין בקישור –
http://resmilitaris.net/index.php?ID=1022274
5. בנוסף למאמר זה, זה המקום להזכיר את ספרו החדש של יגיל לוי, אשר יצא בהוצאת עם עובד, "המפקד האליון: התיאוקרטיזציה של הצבא בישראל". באופן שמשקף היטב שמו של הספר, הוא מגולל את טענתו של יגיל, לפיה סמכויות דתיות חודרות, בהדרגה, לתוך המנגנון הצבאי, כדי להשפיע על התנהלותו של הצבא – לא בהכרח בשורה אחת עם דרכם של מפקדיו המקצועיים או של מקבלי ההחלטות הפוליטיים.
לפרטים נוספים על הספר, כדאי לעיין בקישור –
http://www.am-oved.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%A7%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F
6. אלישבע רוסמן, מסתבר, כותבת גם סולו. זה עתה יצא (חם מן התנור) מאמרה בכתב העת Armed Forces & Society. המאמר משווה את דפוסי ההתייחסות לחייל הדתי בצבא הטורקי ובצה"ל, וגוזר מן ההשוואה תבניות קבועות של התארגנות צבא מול קבוצה דתית. המאמר במלואו מצורף למכתב זה.
7. ספר של חבר באגודה, שאיננו ספר מחקרי, אך נוגע ללא ספק בתפר שבין אזרחות לצבאיות, הוא ספרו של יובל עילם "הדרך לקרבי" בהוצאת כתר. כותרתו של ספר זה מעידה, אולי טוב יותר מכל סיכום ותמצות, על תוכנו ועל מהותו. לפרטים נוספים על הספר כדאי לעיין בקישור –
http://www.keter-books.co.il/page_14950
8. מאמרה של כרמית פדן ב"צבא ואסטרטגיה", אשר נוגע בשיח שהסתתר מעט מן העין: המחאה החברתית בצוק איתן, אשר צמחה בישובי עוטף עזה, אבל סדר יומה חורג מן הביטחוני בלבד ומן המקומי בלבד, וכדאי להטות לו אוזן קשבת. המאמר במלואו מצורף למכתב זה.
שבוע טוב לכולם.
לכל המתארגנים לכנס – נא החישו את פעולות ההתארגנות!
ד"ר איל לוין – מזכיר אגודת חוקרי צבא חברה בישראל.